קציר – הבדלי גרסאות

תוכן שנמחק תוכן שנוסף
Eliran t (שיחה | תרומות)
Eliran t (שיחה | תרומות)
באין ערך - {{מונחון|זרייה|זריקת הגרעינים באויר במקום שיש בו רוח; הרוח מעיפה את הקליפות (ה"מוץ"), והגרעינים - שהם כבדים יותר - נופלים על הארץ.}}
שורה 6:
בימי קדם היו החקלאים קוצרים את יבולם צבתים-צבתים באמצעות [[מגל]] או [[חרמש]] ומקבצים אותם ל[[עומר (חקלאות)|אלומות]]. האלומות הושענו האחת כלפי השנייה, עם ה[[שיבולת (בוטניקה)|שיבולת]] כלפי מעלה, ונערמו לגדיש במטרה לייבש את גרגרי התבואה. לאחר שיבשו הגרגרים [[אסיף|נאספו]] אלומות התבואה מן השדה ו[[דישה|נדושו]] ב[[גורן]]. התבואה אז [[זרייה|נזרתה]] ברוח במטרה להפריד את הבר מן המוץ והתבן.
 
בשנת [[1826]] הומצאה ה[[מקצרה]], מכונה הקוצרת תבואה או עשבים ומשאירה אותם מפוזרים בשדה. בתחילה נרתמה המקצרה לבהמות משא, ובתקופות מאוחרות יותר הפכה לממונעת. שלב נוסף בהתפתחות [[מיכון]] הקציר היה המערמת, מכונה הקוצרת את התבואה ועורמת אותה על פני השדה לערמות. בשנת [[1872]] הומצאה המאלמת, אשר קושרת את התבואה לאלומות תוך כדי קצירה. ה[[קומביין תבואות|קומביין]], אשר משלב בין הקציר לדישה ולזרייהול{{מונחון|זרייה|זריקת הגרעינים באויר במקום שיש בו רוח; הרוח מעיפה את הקליפות (ה"מוץ"), והגרעינים - שהם כבדים יותר - נופלים על הארץ.}}, פותח במקביל בשנת [[1834]], ומשמש עד היום ככלי המרכזי לקציר בעולם המפותח.
 
==הקציר ב[[יהדות]]==