אושו – הבדלי גרסאות

מאידך, החוקר ג'ורג' קריסידס טען כי הצגת תובנותיו הפילוסופיות של אושו כ"מישמש"כערבוביה חובבניחובבנית של תובנות דתיות גנובות, היא אומללה. בהתייחסו לרקע האקדמי של אושו הוא מצהיר :"בין אם אתה מקבל או דוחה את הגותו, הוא בהחלט איננו שרלטן באשר לעיבוד רעיונותיהם של הוגים אחרים". הוא מתאר את אושו בעיקר כהוגה בודהיסטי אשר קידם זרם עצמאי של "זן דור ההיפים", ורואה בהיבטים השערוריתיים, הסותרים וחסרי הסדר של הגותו ניסיון לעורר חשיבה ושינוי במאזיניו, ולא הרצאות בפילוסופיה המכוונות להבנה אינטלקטואלית של הנושא. קריסידס מכיר באיכות הנדירה של הדמיון והחזון של אושו, ומעיד כי רבות מהצהרותיו היו מלאות בתובנה ומניעות-רגש, לעיתים אף נשגבות. הוא מזהה "ערבוב של רעיונות תרבות-נגד ופוסט תרבות-נגד" הממוקדים באהבה וחופש, הצורך בחיים כאן-ועכשיו, חשיבות האני, תחושת ה"אני בסדר", המסתוריות של החיים, החיים כעונג, האחריות האישית לגורל, הצורך בשמיטת האגו, המלווים בפחד ואשמה.