מחיית זכר עמלק – הבדלי גרסאות
תוכן שנמחק תוכן שנוסף
מ שוחזר מעריכות של 109.186.224.163 (שיחה) לעריכה האחרונה של דדא ביה |
|||
שורה 28:
[[קובץ:Mechiyat_Haman.jpg|שמאל|ממוזער|300px|מחיית שמו של המן בזמן קריאת המגילה, איור משנת 1701.]]
בימינו אבדה משמעותה העיקרית של המצווה, מכיוון שלא ניתן לזהות כיום עם המזוהה אתנית עם עמלק{{הערה|[[מנחת חינוך]] פרשת כי תצא מצווה תרד, ובעקבות זאת נוצר דיון בשו"ת בשנות ה-50 (למשל שו"ת [[שבט הלוי]] חלק ה סימן קמט) האם גרמני יכול להתגייר בימינו, מאחר המקורות האוסרים על גיור של צאצאי עמלק (בסוף הם מתירים גיור של גרמנים).}}; חז"ל קשרו זאת ל[[סנחריב]], אשר "בלבל את האומות" על ידי הגלייתן ממקום למקום. בנוסף, יש דעות שהמצווה מוטלת רק על ציבור שלם או על מלך יהודי{{הערה|[[רמב"ם]] (ספר המצוות, סוף מצוות עשה), [[
עם זאת, היו שקשרו צוררי ישראל נוספים לעמלק - אם במובן הרעיוני או אף במובן הגנטי וההלכתי. כך, נקרא [[המן]] "אגגי" - לכאורה כרמז לאגג מלך עמלק (אם במובן של צאצא גנטי או רעיוני). יש גם שזיהו (לדוגמה [[הגאון מווילנא]]) את [[גרמניה]] עם עמלק המודרני, במיוחד לאחר [[השואה]].{{הערה|הרב [[יוסף דוב הלוי סולובייצ'יק (בוסטון)]], ''פרקים במחשבת הרב'', ירושלים, תשמ"ד, עמ' 136. לכאורה זאת גם הדעה של רבנים אחרים,
===מחייה סמלית===
שורה 55:
==לקריאה נוספת==
* [[יעקב מדן|הרב יעקב מדן]], [http://www.hatanakh.com/sites/herzog/files/herzog/עמלק.pdf עמלק], '''המקורות המתחדשים''', הוצאת מכללת הרצוג – תבונות, אלון שבות (תשע"ה), עמ' 266–348.
על מנהג הכאת המן:
* {{אוצר החכמה|[[יום-טוב לוינסקי]]|'''כיצד הכו את המן בתפוצות ישראל'''|167193|[[תל אביב]] [[ה'תש"ז]]}} (חלק מהעמודים זמינים למנויים בלבד)
|