מחיית זכר עמלק – הבדלי גרסאות

בימינו אבדה משמעותה העיקרית של המצווה, מכיוון שלא ניתן לזהות כיום עם המזוהה אתנית עם עמלק{{הערה|[[מנחת חינוך]] פרשת כי תצא מצווה תרד, ובעקבות זאת נוצר דיון בשו"ת בשנות ה-50 (למשל שו"ת [[שבט הלוי]] חלק ה סימן קמט) האם גרמני יכול להתגייר בימינו, מאחר המקורות האוסרים על גיור של צאצאי עמלק (בסוף הם מתירים גיור של גרמנים).}}; חז"ל קשרו זאת ל[[סנחריב]], אשר "בלבל את האומות" על ידי הגלייתן ממקום למקום. בנוסף, יש דעות שהמצווה מוטלת רק על ציבור שלם או על מלך יהודי{{הערה|[[רמב"ם]] (ספר המצוות, סוף מצוות עשה), [[רמבפירוש הרמב"ן לתורה]] (פירוש לתורה, שמות יז טז), ספר היראים (תלה), הגהות מיימוניות (הלכות מלכים פרק ה הלכה ה)}}; לפי דעות אלה אדם לא יכול לקיימה מיוזמתו בשום תקופה.

עם זאת, היו שקשרו צוררי ישראל נוספים לעמלק - אם במובן הרעיוני או אף במובן הגנטי וההלכתי. כך, נקרא [[המן]] "אגגי" - לכאורה כרמז לאגג מלך עמלק (אם במובן של צאצא גנטי או רעיוני). יש גם שזיהו (לדוגמה [[הגאון מווילנא]]) את [[גרמניה]] עם עמלק המודרני, במיוחד לאחר [[השואה]].{{הערה|הרב [[יוסף דוב הלוי סולובייצ'יק (בוסטון)]], ''פרקים במחשבת הרב'', ירושלים, תשמ"ד, עמ' 136. לכאורה זאת גם הדעה של רבנים אחרים, לאור דיון בשו"ת משנות ה-50 (למשל שו"ת [[שבט הלוי]] חלק ה סימן קמט) האם גרמני יכול להתגייר בימינו, מאחר המקורות האוסרים על גיור של צאצאי עמלק (בסוף הם מתירים גיור של גרמנים). מקור אפשרי נוסף הוא [[התלמוד הירושלמי]], שאומר "כי המן בן המדתא - וכי בן המדתא היה? אלא צורר בן צורר" (יבמות פרק ב הלכה ו), כלומר שהמן מוגדר כ"עמלקי" בגלל מעשיו ולא בגלל שושלתו.}}

* [[יעקב מדן|הרב יעקב מדן]], [http://www.hatanakh.com/sites/herzog/files/herzog/עמלק.pdf עמלק], '''המקורות המתחדשים''', הוצאת מכללת הרצוג – תבונות, אלון שבות (תשע"ה), עמ' 266–348.