צורת יסוד – הבדלי גרסאות

תוכן שנמחק תוכן שנוסף
החלפה (ב)
מ ניסוח
שורה 1:
'''צורת יסוד''' הוא מונח ב[[מורפולוגיה|תורת הצורות (מורפולוגיה)]] ו[[פונולוגיה|תורת ההגה (פונולוגיה)]] ב[[בלשנות]] (נקרא גם '''מצג רקע''', או '''ייצוג יסודי''', ובאנגלית '''Underlying Representation''' או '''Underlying Form''' ובראשי תיבות UR או UF) היא הצורה המקורית המשוערת של מילה בטרם הוחלו עליה כללי הגיה כלשהם.{{הערה|1=דוד קריסטל (2009) היסוד, מילון הבלשנות וההגיה הובוקן ויילי עמוד 501 (באנגלית)}} לעומת זאת '''ייצוג השטח''' (או '''ייצוג פני השטח''', באנגלית surface representation) היא הצורה בה המילה אכן נהגית בפועל.
 
מקובל בבלשנות לסמן את צורת היסוד בתוך זוג של צמד לוכסנים //zug//, לעומת סימון הצורן הרגיל בתוך זוג של לוכסן יחיד /sug/.
שורה 12:
הבלשן הפיני (ממוצא יהודי רוסי) [[פול קיפרסקי]] ([[w:en:Paul Kiparsky|באנגלית]]) במאמרו בשנת 1968 כללים של הבלשנות (Universals of Linguistics) קבע את המונח צורת יסוד, תוך טענה לפיה חוקרי הבלשנות נחלקים לשני מחנות:
* התומכים ב'''גישת הבחירה''' - לפיה [[צורן|הצורנים (המורפמות)]] והמילים ניתנים כרשימת חלופות, המסומנת כל אחת להקשר הנכון שבו היא תשמש, ורק בסוף לאחר שכל האחרים לא נבחרו, נבחרת ברירת המחדל (מלשון חידלון, כלומר באין החלטה אחרת).
* התומכים ב'''גישת ההחלפה''' - לפיה כל צורן וכל מילה מגיעה עם '''צורת יסוד''' - צורה מסוימת אחת יסודית ולצידה רשימת כללי הגיה. כללים אלו בודקים את התאמת '''צורת היסוד''' וממירים את צורת היסוד במה שמתאים לפי הכללים, וכך נוצר '''ייצוג השטח'''.
 
המושג עצמו שימש במחקרים רבים, אף שבסופו של דבר קיפרסקי תמך דווקא בגישה הראשונה דווקא, גישתכלומר בגישת הבחירה, שאינה נסמכת על צורת יסוד, המושג עצמו"צורת שימשיסוד". במחקרים רבים.
 
=== הצפת הצורן או ההגיין האחרהמופק ===
במאמרי בלשנות מאז מאמרו של קיפרסקי בשנת 1965, דניםמרבים הבלשנים לדון בסיבות ובתנאים שבהם מופיע ו"צף" ייצוג השטח - המופע השונה מצורת היסוד. הדיון מתמקד במקרים בהם ה'''ייצוג היסודי''' דומה דווקא לצליל שהופק למעשה, ובכל זאת הצורן הנחשב מתאים לו, שונה מהייצוג היסודי (שגםהמופק גם הוא בתנאים הופקמסויימים).
 
לדוגמה אם נניח שבמילהשהסקנו בעקבות מחקר לגבי המילה האנגלית cats במשמעות חתולים, הייצוגשהייצוג היסודי המשוער הוא (מסיבות שונות) כַּטז //katz// - אשר בסופו דוצרור עיצורעיצורים עםהמסתיימים צלילבצליל ז בסופוz, הרי שיששעל החוקרים להסביר את הופעת הפקת העיצור s בצורן המתאים למילה זו ברבים שהיא /kæts/ בהיגוי [s] דווקא ולא [z].
 
במקרה זה נסבירניתן להסביר שהדובר נמנעהיה מהשמעתאמור אמנם לסיים את המילה עם קוליות בעיצור האחרוןz, בעקבותאלא ההימנעותשנמנע מקוליותמהשמעת הקוליות בעיצור האחרון בהשפעת חוסר הקוליות של העיצור הקודם לו t, בתהליך הידמות, וכך מתקבלמתקבלת ההגיה קַץ [kæts] בצורן /kæts/ השונה מצורת היסוד.
 
וכך "הצפת" הצורן האחר "כלפי מעלה" (בדוגמה שלנו, קטס במקום קטז) מוצגת בתרשימים ומוסברת כך:
צורת היסוד מסומנת בבלשנות רשמית עם שני לוכסנים במקום אחד.
 
וכך "הצפת" הצורן האחר "כלפי מעלה" (בדוגמה שלנו, קטס במקום קטז) מוצגת בתרשימים ומוסברת כך:
 
{{ltr|
שורה 31 ⟵ 29:
}}
 
פירוש: הצורה היסודית היא עם z, אך מרגע שהדובר בא להפיק אותה השפיע העיצור t שאינו קולי, וכך גם בסיום המילה ברבים, ה-z הופך ל-s, ובעקבותיו גם המורפמה /kæts/ אשר עתה "צפה ועלתה" אינה מתאימה לצורת היסוד //kætz//.
 
== ראו גם ==