כסלון – הבדלי גרסאות

 

==פרנסה==

מפאת הסביבה ההררית, היו יחידות המשק במקום קטנות ביחס של 4 דונם בלבד{{הערה|{{דבר||מציעים לשלב את היער|1962/08/16|00501}}}} ונטען שלא הספיקו כדי לאפשר פרנסה בכבוד{{הערה|{{דבר||תנועות ההתיישבות דורשות סקר מהימן של אדמת עדולם|1957/04/25|00224}}}}. עיקר פרנסת התושבים הייתה על ענף הלול, ולמושב ניתנו מכסות גדולות כדי לאפשר פרנסה לתושבים. ועדה של משרד החקלאות קבעה בתחילת 1961 כי אין כל טעם בהמשך קיומו של המושב כמושב חקלאי{{הערה|{{מעריב|מנחם תלמי|4 כפרים שהוקמו בטעות|1961/01/30|00301}}}}. בשנת 1961 הוכנס ליישוב ענף [[פיטום אווזים]]{{הערה|{{מעריב||אווזים לפיטום במשקי הפרוזדור|1961/06/22|00802}}}}. במקביל נדונה האפשרות של הפיכת היישוב ל[[כפר עבודה]] תוך צמצום מספר היחידות המשקיות במקום{{הערה|{{דבר||מחלקת ההתישבות מתנגדת|1961/10/12|00203}}{{ש}}{{מעריב||תכנית לצמצום ההתישבות|1961/10/17|00703}}}}.

 

==שם==

שמו של המושב הוא כשם [[כסלון (אתר מקראי)|"כסלון"]] [[המקרא]]ית, הנזכרת ב[[ספר יהושע]] בתיאור נחלת [[שבט יהודה]]: {{ציטוטון|וְנָסַב הַגְּבוּל מִבַּעֲלָה יָמָּה אֶל-הַר שֵׂעִיר וְעָבַר אֶל-כֶּתֶף הַר-יְעָרִים מִצָּפוֹנָה הִיא כְסָלוֹן וְיָרַד בֵּית-שֶׁמֶשׁ וְעָבַר תִּמְנָה}}{{הערה|[[ספר יהושע]], טו, י.}}. [[אוסביוס]] ב[[אונומסטיקון]] הזכיר כי גם בתקופתו (תחילת [[המאה ה-4]] לספירה) היה היישוב קיים. שם היישוב הקדום השתמר בשם ה[[כפר]] ה[[פלסטינים|ערבי]] "[[כסלא]]", שתושביו נמלטו ממנו בזמן [[מלחמת העצמאות]], ולא הורשו לחזור אליו לאחריה. בתחילה, ביקשה [[ועדת השמות הממשלתית]] להעניק את השם "כסלון" ל[[רמת רזיאל]], אולם לאחר סירוב תושביו לוותר על הנצחתו של [[דוד רזיאל]], הועבר השם למושב כסלון, שנקרא קודם "שופה" או "חורבת שופה"{{הערה|[http://www.nevo.co.il/Law_word/law10/yalkut-0277.pdf רשימת שמות יישובים], ילקוט הפרסומים 277, 16 בפברואר 1953, עמ' 648, 654}}.