תוכנית הליבה – הבדלי גרסאות

[[ועדת טרכטנברג]], שהוקמה בעקבות [[המחאה החברתית]] ב-[[2011]] הדגישה במסקנותיה את חשיבות לימודי הליבה וביצוע מבחני ה[[מיצ"ב]] במגזר החרדי. הוועדה המליצה כי המשרד יוודא שבכל בתי הספר היסודיים "ללא יוצא מן הכלל" ילמדו את מקצועות הליבה הבסיסיים - [[מתמטיקה]], [[אנגלית]], [[מדע]]ים ומחשביםו[[מחשב|מחשבים]], ותלמידיהם ייבחנו במיצ"ב. ההמלצה לא נדונה כלל בממשלה.

בפועל נתקלה תוכנית הליבה בהתנגדויות רבות. מקורות ההתנגדות הגיעו דווקא מתוך המגזרים בהם נועדה התוכנית להשיג שיפור, ובעיקר המגזר הערבי והמגזר החרדי. אומנם, מצוינים גם הפערים שנוצרו כתוצאה מהעלייהמ[[העלייה מברית המועצות לשעבר בשנות ה-90|העלייה מרוסיה]] ומאתיופיה, אך נדמה שההתמקדות היא בפער הגדול שהתהווה במשך השנים בין ה[[חינוך ממלכתי|חינוך הממלכתי]] היהודי לחינוך החרדי והערבי.{{הערה|שם=plan}}

הדת מהווה גורם מפצל בחברה הישראלית. בצד ההבחנה בין דתות שונות, יהודים, מוסלמים, נוצרים ודרוזיםו[[דרוזים]], קיים בכל אחת מהקבוצות הללו שסע בין דתיים לבין חילוניים, כאשר השסע בין דתיים לחילוניים בציבור היהודי מפצל את קבוצת הרוב הדומיננטית בחברה הישראלית וגם שהוא מהווה בסיס לגיוס פוליטי ולהתבדלות חברתית ותרבותית. התבדלות זו בעייתית במיוחד ביצירת ערכים דומים בקרב כל אזרחי המדינה. תוכנית הליבה שואפת לאפשר ערכים דומים, ועל ידי כך גם הזדמנויות שוות.{{הערה|1="יחד שבטי ישראל? שסעים עיקריים בחברה הישראלית"}}