טכניקות ספרותיות – הבדלי גרסאות
תוכן שנמחק תוכן שנוסף
דוד נ. דוד (שיחה | תרומות) |
הגהה |
||
שורה 7:
* [[אוקסימורון]] – מבע לשוני של זוג מרכיבים הסותרים זה את זה, שצירופם יוצר משמעות חדשה מעבר להגיון - פרדוקס - וזו על מנת להגביר את הרושם וההפתעה. המונח מקורו ב[[יוונית עתיקה]], ופירושו: "חד" (oxy) ו"קהה" (moros).
* [[אינטרטקסטואליות]] – כיום ישנן לפחות שתי משמעויות עיקריות למונח זה בתורת הספרות, שהמשותף להן היא הטענה כי אינטרטקסטאוליות פירושה רמיזה ממערכת סימנים אחת למערכת סימנים אחרת. השוני הוא בטיב מערכת הסימנים הנרמזת.
* [[אינקלוזיו]] (מסגרת) – להתחלה ולסוף יש את אותם מאפיינים היוצרים
* [[אירוניה]] – צורת מבע שבה המשמעות האמיתית של הדברים מנוגדת למשמעות הישירה של המלים. אירוניה דרמאטית נעוצה בידיעה או הבנה מוקדמת של הקהל כי גורל מסוים הולך ומתקרב, דבר המתנגש בתפיסת הדמות את הדברים.
* [[אמצעים פיגורטיביים]] – שימוש באמצעים פיגורטיביים מעשיר את היצירה הספרותית, עוזר לקורא להרגיש חלק ממנה, מוסיף לה יופי ויחודיות. מבין האמצעים הנפוצים – [[מטאפורה]], [[מטונימיה]], [[סינסתזיה]] ואחרים.
* [[ארמז]] ו[[אינטרטקסטואליות]] – טכניקות ספרותיות אשר עיקרן בקישור היצירה הספרותית ליצירות נודעות אחרות ולעיתים אף לטקסטים לא ספרותיים.
* [[דאוס אקס מכינה]] (האל מתוך המכונה) – טכניקה שמקורה ב[[תיאטרון ביוון העתיקה]], כאשר הקונפליקט המרכזי נפתר באמצעים, שנראים כלא קשורים לסיפור (האל מגיע משום מקום ומציל את הגיבור מצרתו). בתקופה המודרנית, שימוש ב"דאוס אקס מכינה" נחשב לרוב למגושם, שיש
* [[דובר (ספרות)|דובר]] (מספר) – הדמות שמספרת את הסיפור. המחבר יכול לאפיין אותה בתכונות, אשר יתרמו ליצירה. בין השימושים המפורסמים: החלפת דובר, [[דובר (ספרות)#מספר בלתי מהימן|מספר בלתי מהימן]] ואחרים.
* [[האנשה]] – מתן תכונות אנושיות לדבר שאיננו אנושי, כגון חפץ או בעל חיים.
שורה 19:
* [[עקרון החזרה|חזרה]] – חזרה על מילים, צירופים וקטעים מתוך היצירה גורמת להדגשת הדברים החוזרים (ראו גם [[מוטיב (ספרות ואמנות)|מוטיב]], [[אנאפורה]] ו[[אפיפורה]]).
* [[חיפצון]] – מתן תכונות של חפץ ליצור חי, בדרך כלל אדם.
* [[חריזה]] – חזרה של צליל דומה בסופי מילים ליצירת יופי
* [[כתיבה צורנית]] ו[[אידאוגרפיה]] – כתיבת הטקסט הספרותי, כך שגם לצורתו הממשית יש משמעות. שורות הטקסט חתוכות באופן מיוחד המתאים לעניינו.
* [[מכתב (טכניקה ספרותית)|מכתב]] – העברת מידע לקורא על ידי הצגת מכתבים, שכביכול נכתבו על ידי אחת הדמויות.
* [[אליטרציה]] ו[[מצלול (ספרות)|מצלול]] – בטכניקות ספרותיות אלו נעשה שימוש ומשחק בצליליהן של המילים.
* [[משחק מילים]] – בעת שימוש במשחקי מילים, לאופי המילים עצמן יש חשיבות ביצירה.
* [[נבואה המגשימה את עצמה]] – נבואה אשר אמירתה, היא זו שגרמה להתגשמותה. סיפורו של [[אדיפוס]] הוא אחת מן
* נימה – הרוח בה מסופרת היצירה, כאשר הנימה יכולה להשתנות במהלך היצירה ובכך ליצור אפקט מיוחד אצל הקורא. דוגמות לנימות: נימה [[אידיליה|אידילית]], מבשרת רעות או אדישה.
* [[סאטירה]] – השמה ללעג.
| |||