מקס קדושין – הבדלי גרסאות

קדושין טען שהקיום היהודי הוא קיום של חיי [[קדושה (יהדות)|קדושה]] בכל רגע ורגע, זאת בניגוד לרעיון ה[[פרוטסטנטים|פרוטסטנטי]] לפיו המגע עם הקדושה הוא באירועים מפעימים וחד-פעמיים. קדושין טבע מספר מושגי מפתח ובהם "value-concepts" ("מושגי ערך"). לדבריו עסקו מדרשי [[חז"ל]] באיתור וזיקוק מושגי ערך מתוך ה[[מקרא]] (כגון [[קידוש השם]], [[יראת שמים]] וכדומה שהמכנה המשותף לכולם הוא הפשטת הגשמיות כדרך להתרחקות מ[[עבודת אלילים]]) ויצירת מציאות חיים יהודיים הטבועה במושגי ערך אלה בתודעה ובכל פעולה יומיומית ("[[ברכה]], [[צדקה (יהדות)|צדקה]] ודרך ארץ"). להוכחת טענתו קיבץ קדושין, פירש וניתח מאות [[מדרש]]ים מכל [[ספרות חז"ל]] והראה אלו מושגי ערך עולים מהם וכיצד הם נטווים לתוך החיים היהודיים.

מושג נוסף אותו חידש קדושין הוא "normal mysticism" ("מיסטיציזם נורמלי") הבא להסביר את הנוכחות האלוהית בחיי היומיום היהודיים (בפרט ב[[תפילה (יהדות)|תפילה]]) בדמות אהבת האל לכלל העולם, [[השגחה פרטית|ההשגחתו הפרטית]] על היחיד ויחסו ל[[עם ישראל]]. בשימושו במטבע לשון זו של 'מיסטיקה נורמלית' ביקש קדושין לטעון כי הקיום היהודי הוא קיום של חיי [[קדושה (יהדות)|קדושה]] בכל רגע ורגע, זאת בניגוד לרעיון ה[[פרוטסטנטים|פרוטסטנטי]] לפיו המגע עם הקדושה הוא באירועים מפעימים וחד-פעמיים.