וידוי (יהדות) – הבדלי גרסאות

תוכן שנמחק תוכן שנוסף
←‏מהות הווידוי: תיקנתי דקדוק
תגיות: שוחזרה עריכה ממכשיר נייד עריכה מיישום נייד עריכה מאפליקציית אנדרואיד
←‏מהות הווידוי: תיקנתי טעות הקלדה
תגיות: שוחזרה עריכה ממכשיר נייד עריכה מיישום נייד עריכה מאפליקציית אנדרואיד
שורה 17:
הווידוי על חטא [[מצווה|בין אדם למקום]] נעשה בין האדם לבין [[אלוהים (יהדות)|אלוהיו]]. וידוי בפני אדם אחר מוגדר לדעת רב כהנא בתלמוד{{הערה|{{תלמוד בבלי|ברכות|לד|ב}}}} כ"[[חוצפה]]". לעומת זאת במקור אחר בתלמוד מובא דעת [[רב נחמן]] שעל חטא שבין אדם לחברו רצוי להתוודות בציבור,{{הערה|{{תלמוד בבלי|יומא|פו|ב}}}} וכך פסק ה[[רמב"ם]]{{הערה|{{רמב"ם|המדע|תשובה|ב|ה}}}} ומציין שווידוי כזה הוא "שבח גדול".
 
הווידוי כשלעצמו אינו מכפר על החטא, אלא מהווה חלק מתהליך שכולל גם עזיבת החטא (צריך להפסיק לעשותו בפועל, ולנקוט פעולות כדי להתרחק ממנו לגמרי בכל עניין), התחרטות עליו, וקבלה לעתיד - שלא יחטא (הכרה, חרטה וקבלה לעתיד).{{הערה|{{רמב"ם|המדע|תשובה|ב|ג}}}} הווידוי צריך להיעשות דווקא בדיבור ולא במחשבה. על פי רבי [[נחמן מברסלב]], יש חשיבות לווידוי דברים לפני תלמיד חכם{{הערה|{{ויקיטקסט|לקוטי עצות/וידוי דברים‎‎}}}}. בהמשך נטש רבי נחמן עמדה זו, כפי שהראתה [[עדה רפפורט-אלברט]]{{הערה|Ada Rapoport-Albert, "Confession in the circle of R. Nahman of Braslav", '''Bulletin of the Institute of Jewish Studies''' 1, 1973, 65ff.}}.
 
ככלל, אין נוסח אחיד לווידוי והמטרה פשוט להודות על חטאו.