קונסטנטינופול – הבדלי גרסאות

ב-324 העביר ה[[קיסר]] [[האימפריה הרומית|הרומי]] [[קונסטנטינוס הגדול]] את בירת האימפריה הרומית מרומא לביזנטיון, הרחיבה ופיארה וחנך אותה מחדש בשנת [[330]] לספירה, כבירתה החדשה של האימפריה הרומית, או כ"רומא החדשה", (Nova Roma), כפי שביקש לכנותה. העיר קמה על העיר היוונית ביזנטיון והוקדשה ב11ב-11 במאי 330. יצירת הבירה הייתה חלק ממעבר למערך השלטון של הטטררכיה הרומית.<ref name=":0">{{צ-ספר|מחבר=Kazhdan, A. P. (Aleksandr Petrovich|שם=The Oxford dictionary of Byzantium|מקום הוצאה=New York|מו"ל=Oxford University Press|שנת הוצאה=1991}}</ref> מאז חנוכתה המחודשת נודעה בשם קונסטנטינופוליס.

בגדי הקיסר כללו גם זהב בנוסף על המשי האדום, הצבוע בצבע ארגמן המופק מחילזון ים, סמלם של שליטי רומא. שפת השלטון הפכה להיות יוונית. הקיסר אימץ מאלכסנדריה (המצאתו של הירו - hero) את השימוש בכוח המים למזרקות שהוצבו בגנים ובמרחצאות בקונסטנטינופול.

ב337ב-337 נפטר קונסטנטיניוס בקונסטנטינופול עירו.

בין אמצע [[המאה ה-5]] ו[[המאה ה-13]], קונסטנטינופול היתההייתה העיר הגדולה והעשירה ביותר ב[[אירופה]].<ref>Pounds, Norman John Greville. ''An Historical Geography of Europe, 1500–1840'', p. 124. CUP Archive, 1979. {{ISBN|0-521-22379-2}}.</ref> מיקומה האסטרטגי - בין יבשות [[אירופה]] ו[[אסיה]], היותה בקצה [[דרך המשי]] המוליכה דרך [[אסיה]] עד ל[[סין (אזור)|סין]], וכן שליטתה על נתיבי המסחר ימיים המוליכים מן [[הים השחור]] לים התיכון הפכו את העיר למרכז עולמי של תרבות ו[[מסחר]].

==== המאות ה-4-54–5 ====

במאות ה-4-54–5 אוכלוסיית העיר גדלה מאוד דבר שהשתקף בהרחבת התפוקה מהנמל ובמערכות המים שגדלה.<ref name=":0" /> [[תאודוסיוס השני, קיסר האימפריה הביזנטית]], יסד את [[אוניברסיטת קונסטנטינופול]].

ב378ב-378 פלשו [[גותים (מסופוטמיה)|הגותים]] לקונסטנטינופול והביסו את צבא הקיסר וולאנס. הפלישה שיקפה את הפגיעות של העיר והובילה להבנה שחייב ליצור מערכת הגנה חדשה שתגן על העיר ובמיוחד על מערכת המים. בשנת 413 , בימי הקיסר [[תאודוסיוס השני, קיסר האימפריה הביזנטית|תיאודוסיוס השני]], חומות העיר הורחבו וחגורת ההגנה של העיר גדלה קילומטר וחצי מערבה.

באזור המורחב היו שלושה בורות מים פתוחים עם קיבולת של כמיליון קוב. כחלק מחיזוק מערך ההגנה של העיר נבנה קו הגנה קדמי מסלימבריה ל[[הים השחור|ים השחור]], מרחק של 65 ק"מ מהעיר. קו הגנה זה נקרא “החומה הארוכה" (long wall) או אנאסטאסיאן (anastasian), אורכו היה 45 ק"מ. קו הגנה זה היה שימושי ויעיל מאוד ושימש עד [[המאה ה-7|המאה השביעית]], אז ננטש בגלל חוסר יכולת לשמר ולאייש אותו.<ref name=":0" />

במהלך המאה ה-5 סבלה העיר מרעידות אדמה, שריפות ואסונות רבים ששינו את פניה. עד אותם ימים העיר הכילה אוסף של יצירות קבועות עתיקות שקישטו אותה אך בעקבות אותם אסונות המצב משתנה. בשנת 404 נשרף סנאט אוגוסטיון על פסלי המוזות שבתוכו וב476וב-476 שריפה אחרת מובילה לכיליון של אוסף לאוסוס (lausos collection)  ושל מקדשים רבים. אסונות אלה ואובדן היצירות ההיסטוריות שינו את אופייה של העיר.<ref name=":1">{{צ-ספר|מחבר=Sarah Bassett|שם=The urban image of late antique Constantinople|מקום הוצאה=New York|מו"ל=Cambridge University Press|שנת הוצאה=2004}}</ref>

בימי [[יוסטיניאנוס הראשון, קיסר האימפריה הביזנטית|יוסטיניאנוס]] היו לעיר שלושה שערים ממערב (מדרום לצפון): [[שער הזהב של קונסטנטינופול|שער הזהב]] (golden gate) , שער הרישון (Rhesion Gate) ושער קריסוס (Gate of Charisius). השער המרכזי במזרח, לבאים מהים, היה שער הצ'לקה (chlkce gate). המבנה המרכזי בעיר היה ה[[היפודרום קונסטנטינופול|היפודרום]] שהיא מחובר במעבר מיוחד לארמון הקיסר יוסטיניאנוס.

מהדךר התיכונה היו יציאות לשני הפורומים מרכזיים:

פורום תיאודוסיוס- נבנה כדי להנציח את הניצחון של [[תאודוסיוס הראשון|תיאודוסיוס]] על הגותים ב-380. בכניסה לפורום הוצב [[שער ניצחון]]. קשת השער תמכה בפסליהם של [[פלביוס אוגוסטוס הונוריוס|הונוריוס]] ו[[ארקדיוס, קיסר האימפריה הביזנטית|ארקדיוס]] הפונים למזרח ולמערב. בפורום זה התרחשו כינוסים של שגרירים זרים ודרכו עברו צעדות ניצחון ([[טריומף (מצעד ניצחון)|טריומפים]]).  

פורום קונסטנטיניוס- בימי יוסטיניאנוס פורום זה נקרא פשוט "הפורום", הוא היה הפורום המרכזי בו עברו התהלוכות הקיסריות. בפורום ישב בית ה[[סנאט]] ושם נערכה ביקורת כוחות לצבא. הוצבו בו פסלים רבים המרכזי ביניהם הוא האנדרטה לאפולו מטרויה. בפורום הוצב גם פסל [[קונסטנטינוס|קונסטנטין]] שמאוחר יותר הוחלף בצלב.

המבנה המרכזי ביותר בעיר היה ה[[היפודרום קונסטנטינופול|היפודרום]]. המשחקים שהתרחשו בו משכו את צעירי העיר והיו מוקד פוליטי וחברתי הנתון לחסות הקיסר. בהיפודרום היה מושב מיוחד לקיסר ששופץ בימי יוסטיניאנוס, בכדי להרחיב את תצפית הקיסר על המשחקים. <ref name=":2" />

[[קובץ:Column oj Justinian.png|ממוזער|עמוד יוסטיניאנוס, הוצב ברחבת האוגוסטיון בשנת 543, מציין את גדולתו ונצחונותיווניצחונותיו של יוסטיניאנוס. הפסל והעמוד נהרסו רק [[המאה ה-15|במאה ה15]] עם ה[[כיבוש קונסטנטינופול|כיבוש העותמניהעות'מאני]]. ]]

האוגוסטיון - רחבת הכניסה לארמון המלך- נבנה בימי קונסטנטיניוס בתור מרחב טקסי אך השתנה עם השנים. ב532ב-532 במהלך [[מרידת ניקה|מרד הניקה]] נהרסה הרחבה לגמרי היא נבנתה מחדש ע"יעל ידי יוסטיניאנוס שהפך את הרחבה לקטנה הרבה יותר והחל מימיו שימשה בעיקר ככניסה לכנסייה [[איה סופיה|איה-סופיה]]. המוטיב המרכזי ברחבה היה פסל של [[יוסטיניאנוס הראשון, קיסר האימפריה הביזנטית|יוסטיניאנוס]] רוכב על סוס שהוצב על גבי עמוד גבוה שנבנה בשנת 543.<ref name=":2" />

בתקופות יוסטיניאנוס ספגה קונסטנטינופול אסונות רבים שהובילו לחורבן של מבנים רבים. אך אסונות אלה גם הובילו את [[יוסטיניאנוס הראשון, קיסר האימפריה הביזנטית|יוסטיניאנוס]] לפעילות מסיבית של בנייה, פעילות שבטווח הארוך פיתחה מאוד את העיר. הפריחה של העיר באותם ימים הייתה גם בהתחדשות פנים עירונית וגם בהרחבת העיר לאזורי הפרברים, הקרובים יותר לחומות. מפעלי הבנייה המרכזיים של יוסטיניאנוס: שחזור כנסיית [[איה סופיה]], הקמה של כנסיות ומקדשים רבים ברחבי העיר. שחזור האוגוסטיון והסנאט, בניית מרחצאות, בור מים עצום והקמת הוסטלים וארמונות גם בפרברים, בנוסף לאלה שנבנו באזורים מרכזיים של העיר.<ref name=":1" />

[[האימפריה הסאסאנית]] הגיעה לפאתי הבירה וכבשה את חלקה המזרחי של האימפריה. [[הרקליוס, קיסר האימפריה הביזנטית]] [[קרב נינווה|מיגר סופית]] את הכובשים הפרסים עד לגבולות ארצם. החליט גם לקבוע את ה[[יוונית]] כשפה הרשמית של האימפריה במקום ה[[לטינית]]. [[האימפריה המוסלמית]] השתלטה על אותם שטחים במזרח האמפריההאימפריה במאה ה-7 ואף צרה על [[קונסטנטינופול]]. בעקבות כשלוןכישלון [[המצור הערבי השני על קונסטנטינופול]], הח'ליפות נטשה את רעיון כיבושה של העיר.

ב-12 באפריל 1204 כבשו הצלבנים את קונסטנטינופול, והעיר שימשה בירה ל[[האימפריה הלטינית|אימפריה הלטינית]] ([[1204]]–[[1261]]). הצלבנים בזזו את העיר מרובת הארמונות והכנסיות.<ref>{{קישור כללי|כתובת=https://www.ynet.co.il/articles/0,7340,L-3499999,00.html|כותרת=היסטוריה חיה ונושמת: טיול בממלכת ביזנטיון|אתר=www.ynet.co.il|תאריך=2008-02-06|שפה=he|תאריך_וידוא=2021-07-07}}</ref> לאחר ש[[הקיסרות הביזנטית]] הוקמה מחדש, העיר שבה להיות בירתה. היא סבלה עדיין מההרס שהוסב לה ב[[מסע הצלב הרביעי]]. אירועים כמו [[רעידת אדמה]] ב[[גליפולי]] ו[[המוות השחור]]<ref>{{קישור כללי|כתובת=https://www.gilihaskin.com/%d7%aa%d7%95%d7%9c%d7%93%d7%95%d7%aaתולדות-%d7%90%d7%99%d7%a1%d7%98%d7%a0%d7%91%d7%95%d7%9cאיסטנבול-%d7%9e%d7%93%d7%a2%d7%99%d7%9b%d7%94מדעיכה-%d7%a2%d7%93עד-%d7%97%d7%95%d7%a8%d7%91%d7%9fחורבן/|הכותב=גילי חסקין|כותרת=תולדות קונסטנטינופול, מהשושלת הפלאולוגית ועד הכיבוש הטורקי {{!}} גילי חסקין – מדריך טיולים|שפה=he-IL|תאריך_וידוא=2021-07-07}}</ref> הזיקו לעיר ולקיסרות.

[[קובץ:Constantinople-pt.svg|ממוזער|ציור של המבנה הגיאוגרפיהגאוגרפי של קונסטנטינופול]]