דגור ברגולך – הבדלי גרסאות

הקרב החל כאשר [[מורגות]] שבר את [[המצור על אנגבאנד]] אשר נמשך כ־400 שנים, בהן עמל מורגות על בניין צבא אדיר. ראשית, עורר מורגות נהרות להבה אשר כילו את מישור [[אנפאוגלית|ארד גלן]] הפורה. [[בני לילית (הארץ התיכונה)|בני לילית]] רבים מצאו את מותם בניסיון לברוח מה[[אש]] וה[[עשן]]. צבאות הבאלרוגים וה[[אורקים]], בהנהגת גלאורונג הדרקון, פלשו בהצלחה לדורתוניון והרגו את אנגרוד ואיגנור. [[פרשים|פרשיו]] של מגלור נחרכו למוות במישור לותלן ופער מגלור נכבש, בכך זכה מורגות למעבר לתוך [[בלריאנד]]. מגלור פרש לעזרת מידרוס'.

מעבר אגלון נפרץ, וקלגורם וקורופין נמלטו ל[[נרגותרונד]]. האורקים של מורגות התפזרו ופלשו לתוך מזרח בלריאנד. קרנתיר נס לאמון ארב, היכן שהוא ואמרוד בנו מערכות הגנה. משם הצמד שחרר באיטיות את מזרח בלריאנד מהאורקים, בעוד שמגלור ומידרוס' החזיקו בגבול הצפוני.

מינאס טירית שבפישב[[בלריאנד|שערי הסיריון]] במערב החזיקה תחת אורודרת, ודודו [[פינרוד פלאגונדפלגונד]] צעד מנארגותרונדמנרגותרונד עם צבא גדול צפונה. אולם פינרוד חש בראש צבאו ונפל למארב. לולא התערבות באראהירברהיר, [[אדין|בן האנושהאדם]], היה נופל. כוחו של פלאגונדפלגונד חזר על עקבותיו, ובאראהירוברהיר המשיך לשמור על דורתוניון. מעוזי ההרים של ארד ותרין וְהיתלוםו[[היתלום]] החזיקו, אך בקושי רב.

לכשהגיעה הידיעה לפינגולפין, המלך העליון של [[הנולדור]] בגלות, בדבר האבדות הכבדות יצא המלך לבדו לאנגבאנדל[[אנגבנד]]. בשעריה קרא למורגות לדו־קרב. בשערי אנגבאנדאנגבנד הם נלחמו, ולמרות שחרב פינגולפין דקרה את מורגות שבע פעמים, פטיש האויב הרגו.

כך נשבר מצור אנגבאנדאנגבנד, בני פאנור פוזרו וכוחות מורגות שוטטו בחופשיות בצפון.