קונסטנטינופול – הבדלי גרסאות

תוכן שנמחק תוכן שנוסף
שורה 107:
==== לאחר ימי יוסטוניאנוס ====
[[האימפריה הסאסאנית]] הגיעה לפאתי הבירה וכבשה את חלקה המזרחי של האימפריה. מצד המערבי פלשו [[אווארים (עם קדום)]] ועמים אחרים. [[הרקליוס, קיסר האימפריה הביזנטית]] [[קרב נינווה|מיגר סופית]] את הכובשים הפרסים עד לגבולות ארצם. שאר הפולשים נסוגו. החליט גם לקבוע את ה[[יוונית]] כשפה הרשמית של האימפריה במקום ה[[לטינית]]. [[האימפריה המוסלמית]] השתלטה על אותם שטחים במזרח האימפריה במאה ה-7 ואף צרה על קונסטנטינופול. בעקבות כישלון [[המצור הערבי השני על קונסטנטינופול]], הח'ליפות נטשה את רעיון כיבושה של העיר. איום נוסף היה של הבולגרים ממערב. במאות ה-9 וה-10 כשלו שלוש נסיוניות של הבולגרים לכיבוש העיר. נסיונות המצור של [[רוס של קייב]] כשלו {{אנ|List of sieges of Constantinople}} אך נבזז ה[[הינטרלאנד]] של העיר.
[[קובץ:Istanbul_Hagia_Irene_IMG_8067_1920.jpg|שמאל|ממוזער|[[האיה אירנה]], שנבנתה על ידי [[קונסטנטינוס]], היא הכנסייה הביזנטית העתיקה ביותר בעיר]]
 
באותן מאות החל מאבק על ה[[איקונוקלאזם]] באימפריה. בעקבות המאבק, לא שרדו בעיר [[איקונין|איקוניות]] מהתקופה שקדמה למאבק אם הן סתרו את אמונת תומכי ה[[איקונוקלאזם]].<ref>{{קישור כללי|כתובת=https://www.gilihaskin.com/48476-2/|כותרת=תקופת הזוהר של קונסטנטינופוליס {{!}} גילי חסקין – מדריך טיולים|שפה=he-IL|תאריך_וידוא=2021-07-10}}</ref> המאבק נגמר בניצחון תומכי האיקונין. בעקבות ההחלטה של ​​[[תיאודורה השנייה|אודורה]], ה[[עוצר (שליט)|עוצרת]] של הקיסר [[מיכאל השלישי, קיסר האימפריה הביזנטית|מיכאל השלישי]], לשחזר את האייקונים בשנת 843, כנסיות רבות ומבנים ביזנטיים בולטים אחרים בעיר קושטו באייקונות חדשות, אך חלקן, כמו ה[[איה אירנה]]{{אנ|Hagia Irene}}, נושאים את סימני התקופה האיקונוקלסטית גם בימינו.
 
תהליך [[פילוג הכנסייה הנוצרית]] הוביל לכך שהנוצרים היוונים הביזנטים לא קיבלו את סמכות [[האפיפיור]]. [[פטריארך קונסטנטינופול]] הוכר כראשון בין ראשי [[הכנסיה האורתודוכסית|כנסיות המזרח]].