בית ג'מאל – הבדלי גרסאות

תוכן שנמחק תוכן שנוסף
שורה 34:
באוקטובר 1948 במהלך [[מבצע ההר]] ש[[מלחמת העצמאות|במלחמת העצמאות]], נכבש בית ג'ימאל והכפרים שסביבו על ידי הגדוד החמישי בפיקודו של [[משה בן דרור]] (מוריס) כחלק מכיבוש נרחב של האזורים השולטים על הדרך לירושלים. בית גי'מאל היה המקום שבו שכנה מפקדת כוחות [[מצרים|המצריים]] באזור<ref>{{קישור כללי|כתובת=https://www.palmach.org.il/history/database/?itemId=5894|כותרת=מושגים|אתר=www.palmach.org.il|שפה=he|תאריך_וידוא=2021-06-17}}</ref>.
 
בעקבות מלחמת העצמאות, המצב הדמוגרפי באזור בית ג'ימאל השתנה, והיתומים והעניים שנהגו לפקוד את בית הספר החקלאי שבאזור חדלו מלהגיע. בעקבות כך בשנת 1957 פסק בית הספר החקלאי מלפעול ובמקומו הוקמה במקום ב1958ב־1958 פנימייה לילדים ממשפחות מעורבות ליהודים ונוצרים שהחזיק עד 1963. בשנת 1969 היה בית ג'ימאל בית ספר יסודי ופנימייה עם חטיבת ביניים לילדים מרקע סוציו אקונומי קשה מהגליל, מרמלה ומירושלים, פנימייה זו החזיקה מעמד עד 1981, משום שבשנה זו כבר היה לרוב הכפרים והערים סביב בית ספר מקומי מסודר, ובנוסף היה מחסור בכוח אדם בקרב האחים הסליזיאניים<ref name=":2" /><ref>{{צ-ספר|מחבר=אנטוניו סקודו|שם=בית ג'ימאל "כפר גמליאל", מקום מפגשן של מסורות יהודיות ונוצריות|מקום הוצאה=ירושלים|מו"ל=בית הדפוס של הפטריארכיה הלטינית|שנת הוצאה=2020|עמ=51}}</ref>.
 
בשנת 1985 לאחר מפגש מקרי של הכומר המקומי עם נזירה בבית לחם החלו להגיע [[נזירות בית לחם של עליית הבתולה השמיימה והקדוש ברונו|נזירות בית לחם]] של סן ברונו הקדוש מצרפת ומבלגיה ולהשתקע במנזר בבית ג'מאל<ref>{{צ-ספר|מחבר=אנטוניו סקודו|שם=בית ג'ימאל "כפר גמליאל", מקום מפגשן של מסורות יהודיות ונוצריות|מקום הוצאה=ירושלים|מו"ל=בית הדפוס של הפטריארכיה הלטינית|שנת הוצאה=2020|עמ=76-77}}</ref>, הגעתם נתמכה בידי האבות הסליזיאניים במקום ובסיוע של סגן ראש עיריית ירושלים, הפרופסור [[נתן אנדרה שוראקי]], סופר ידוע שאף תרגם את ה[[תנ"ך]], [[הברית החדשה]] ו[[הקוראן]] ל[[צרפתית]]<ref>{{קישור כללי|כתובת=https://www.bethleem.org/monasteres/bet_gemal.php|הכותב=אתר הרישמי של נזירות בית לחם|כותרת=}}</ref>.