ניו שפרד – הבדלי גרסאות
תוכן שנמחק תוכן שנוסף
+אתר השיגור, תמונות |
שכתוב והרחבה |
||
שורה 1:
{{משגר
| שם = ניו שפרד
| שם בשפת המקור = New Shepard
| תמונה = [[קובץ:New Shephard - Upright View.jpg|200px]]
| כיתוב = ניו שפרד | ייעוד = [[משגר לוויינים וחלליות|רכב שיגור]] [[טיסה תת-מסלולית|תת-מסלולי]] עבור [[תיירות חלל]].
| משפחה =
| יצרן = [[בלו אוריג'ין]]
| ארץ ייצור = {{דגל|ארצות הברית||+}}
| עלות שיגור =
| גרסאות =
| סטטוס =
| אתרי שיגור = נמל החלל קורן ראנץ', מערב [[טקסס]]
|
| הצלחות = 15
| כישלונות =
|
| שיגור יחיד =
| שיגור ראשון = 29 באפריל 2015
| שיגור אחרון =
| מטענים ידועים =
| מטען ל-LEO =
| מטען ל-MEO =
| מטען ל-GTO =
| מטען ל-GEO =
| מטען למסלול קוטבי =
| מטען ל-TLI =
| מטען לתת-מסלול =
| גובה =
| קוטר =
| משקל =
|שלבים=1
|שלב1={{שלב במשגר
|שלב=יחיד
|שם=
|סוג=שלב
|גובה=18 מטרים
|קוטר=
|משקל=
|מספר מנועים=1
|סוג מנוע=BE-3
|דחף=490 [[ניוטון (מידה)|קילו־ניוטון]]
|מתקף סגולי=
|זמן בעירה=110 [[שנייה|שניות]]
|דלק=[[מימן נוזלי]] ו[[חמצן|חמצן נוזלי]]
}}
}}
'''ניו
פיתוח [[אב טיפוס|אב הטיפוס]] הראשון של המשגר החל בשנת [[2006]], ומודל בגודל מלא של ה[[מנוע רקטי|מנוע]] וה[[רקטה]] נבנה בתחילת [[העשור השני של המאה ה-21]]. [[טיסת
בלו אוריג'ין תכננה לשגר את הטיסה המאוישת הראשונה בשנת [[2019]], אך לבסוף היא נדחתה לשנת [[2021]]. בינואר 2021 שוגרה טיסת בכורה לא מאוישת של הדגם הרביעי, וטיסה מאוישת ראשונה צפויה להמריא ב-20 ביולי 2021
==היסטוריה==
===פיתוח ראשוני של המשגר===
בשנים הראשונות לתכנון המשגר, בלו אוריג'ין לא פרסמה פרטים אודותיו ולציבור נודע על המיזם מספר שנים לאחר תחילתו. תכנונו החל ב[[שנות האלפיים]] המוקדמות ו[[אב טיפוס|אב הטיפוס]] הראשון של הניו שפרד היה רכב הדגמה קטן בשם ''גודארד'' אשר נבנה בשנת 2006 לאחר פיתוח המנועים. ''גודארד'' ערך את המראת הבכורה שלו ב-13 בנובמבר 2006.{{הערה|סיגורד דה קייסר,[https://web.archive.org/web/20110807104028/http://spacefellowship.com/news/art1755/-breaking-news-blue-origin-development-flight-video-and-we-are-hiring.html {{כ}} "Blue Origin Flight Test Update"],{{כ}} 3 בינואר 2007,{{כ}} ''SpaceFellowship''}} פיתוח [[קפסולת חלל|קפסולת החלל]] בו ישהו הנוסעים החל גם הוא באותן שנים.
באוקטובר 2012, בלו אוריג'ין ביצעה בדיקה של מערכת המילוט של הקפסולה. מטרת הבדיקה הייתה לאשר את יכולת מערכת המילוט של הקפסולה בעת תקלה במשגר. במהלך הבדיקה, הקפסולה הניעה את מנועי המילוט שלה ושוגרה הרחק מהמשגר. הקפסולה הגיעה לגובה של 703 מטרים מעל פני הקרקע ונחתה בהצלחה בעזרת מצנחיה.{{הערה|[https://www.nasa.gov/exploration/commercial/crew/blue-origin-padescapetest.html {{כ}} "Blue Origin Completes Pad Escape Test"],{{כ}} 22 באוקטובר 2012,{{כ}} אתר [[נאס"א]]}} באפריל 2015, הודיעה בלו אוריג'ין שהיא השלימה את הבדיקות עבור מנועי BE-3 של הניו שפרד וכי בכוונתה להתחיל טיסות ניסוי של הניו שפרד בהמשך אותה השנה.
===טיסות ניסוי===
[[קובץ:Newshepard.jpg|ממוזער|שמאל|250px|נחיתת משגר NS3, לאחר טיסת הבכורה שלו. 12 בדצמבר 2017.]]טיסת הניסוי הראשונה של משגר הניו שפרד, מספר סידורי NS1, נערכה ב-29 באפריל 2015. במהלך טיסה זו הקפסולה הגיעה לגובה של 93.5 קילומטרים. בעוד שטיסת הניסוי עצמה הוגדרה כמוצלחת, והקפסולה נחתה בשלום בעזרת מצנחים כפי התכנון, המשגר החדשני ניסה לבצע נחיתה ראשונה מסוגה של משגר אך התרסק בחזרתו. התרסקותו נבעה מלחץ הידראולי במערכת השליטה של המשגר במהלך ההמראה.{{הערה|ג'ף פוסט,[https://spacenews.com/blue-origins-new-shepard-vehicle-makes-first-test-flight/ {{כ}} "Blue Origin’s New Shepard Vehicle Makes First Test Flight"],{{כ}} 30 באפריל 2015,{{כ}} ''Space News''}}
לאחר אובדן המשגר הראשון, נבנה משגר ניו שפרד שני תחת המספר הסידורי NS2. טיסתו הראשונה, והשנייה בסך הכל של הניו שפרד, נערכה ב-23 בנובמבר 2015 והגיעה לגובה של 100.5 קילומטרים. טיסה זו הסתיימה בהצלחה לאחר שהקפסולה והמשגר נחתו בשלום.{{הערה|כריס אייסידור ורייצ'ל קריין,[https://money.cnn.com/2015/11/24/technology/jeff-bezos-rocket-landing/ {{כ}} "Jeff Bezos' rocket lands safely after space flight"],{{כ}} 24 בנובמבר 2015,{{כ}} [[CNN]]}} נחיתתו של המשגר הייתה למעשה הפעם הראשונה בהיסטוריה שמשגר כלשהו ביצע נחיתה אנכית מבוקרת לאחר ששיגר מטען לחלל. כחודשיים לאחר מכן, ב-22 בינואר 2016, בלו אוריג'ין שיגרה בפעם השנייה את אותו המשגר. הקפסולה הגיעה לגובה של 101.7 קילומטרים ולאחר נחיתה מוצלחת של המשגר, צנחה הקפסולה בשלום אל האדמה. הישג זה הדגים את יכולתו של הניו שפרד כמשגר רב-שימושי. משגר זה, שמספרו הסידורי הוא NS2, טס שלושה פעמים נוספות לפני שהוצא משירות. בטיסתו החמישית והאחרונה, בוצעה בדיקת ביטול בעת שיגור (In-Flight Abort System). מטרת הבדיקה הייתה לבחון את מערכת המילוט של הקפסולה בעת תקלה במשגר תוך כדי טיסה. לפני השיגור, הקפסולה תוכננה לנחות בעזרת מצנחים אך ההערכה לגבי המשגר הייתה שלא יצליח לנחות בשלום עקב הלחץ המופעל עליו תוך כדי הפעלת מערכת המילוט. למרות זאת, יחד עם חזרתה בשלום של הקפסולה, גם המשגר הצליח לבצע נחיתה מוצלחת לאחר שהצליח לשרוד את [[מקס Q|הלחץ הדינמי]].
לאחר שהמשגר השני הוצא משירות, נבנה משגר ניו שפרד שלישי תחת המספר הסידורי NS3. משגר זה שודרג ותוכנן להיות רב-שימושי אף יותר מקודמו. כמו כן הוא גם כלל הגנה תרמית משופרת וקפסולת נוסעים מחודשת. טיסת הבכורה של NS3 נערכה ב-12 בדצמבר 2017. טיסה זו הייתה הפעם הראשונה ש[[רשות התעופה הפדרלית]] אישרה לבלו אוריג'ין לשאת מטען מסחרי על הניו שפרד עבור תשלום ובכך להתחיל לייצר רווחים מרכב השיגור. על סיפון הקפסולה היו 12 ניסויים שונים, כמו גם [[בובת מבחן ריסוק]] של בלו אוריג'ין. משגר זה טס שישה פעמים נוספות ועבר שדרוגים נוספים.
המשגר הרביעי שנכנס לשירות במסגרת תוכנית טיסות הניסוי הוא NS4 אשר נבנה בשנת 2018. משגר זה מכונה גם ''RSS First Step'' והוא הראשון שיישא [[תיירות חלל|תיירים לחלל]]. טיסת הבכורה הלא-מאוישת שלו נערכה ב-14 בינואר 2021. טיסת הניסוי המאוישת הראשונה מתוכננת ל-20 ביולי 2021 ותישא ארבעה אנשים, בהם מייסד בלו אוריג'ין [[ ג'ף בזוס]] ואחיו, יחד עם שני תיירים נוספים.
==מבנה המשגר==
[[קובץ:Blue Origin M7.jpg|ממוזער|שמאל|250px|קפסולת החלל של ניו שפרד לאחר נחיתה]]ניו שפרד הוא משגר רב-שימושי המיועד ל[[טיסה תת-מסלולית|טיסות חלל תת-מסלוליות]]. הוא מורכב משני חלקים עיקריים: [[משגר לוויינים וחלליות|משגר]] ו[[קפסולת חלל]] המיועדת לשאת נוסעים. הניו שפרד הוא [[רובוט אוטונומי|אוטונומי]] לחלוטין ונשלט על ידי מחשבים על סיפון רכב השיגור, ללא צורך בטייס אנושי או מרכז בקרה על הקרקע.{{הערה|שם=ידיעה על ההכנה לטיסות הניסוי|ג'ף פוסט,[https://www.thespacereview.com/article/2729/1 {{כ}} "Blue Origin’s suborbital plans are finally ready for flight"],{{כ}} 13 באפריל 2015,{{כ}} ''The Space Review''}}
המשגר של ניו שפרד מורכב משלב יחיד בגובה של 18 מטרים. תפקידו הוא לשגר את הקפסולה לגובה של כחמישים קילומטרים מעל פני הקרקע, להיפרד מהקפסולה מעט לאחר מכן בגובה של כשבעים קילומטרים ולבצע נחיתה אנכית ממונעת על משטח נחיתה. בבסיסו של המשגר מנוע BE-3 יחיד המונע על ידי דלקים מ[[מימן נוזלי]] ו[[חמצן|חמצן נוזלי]] ומספק כוח דחף של 490 [[ניוטון (מידה)|קילו־ניוטון]].{{הערה|שם=ידיעה על ההכנה לטיסות הניסוי}}
קפסולת החלל המאוישת של ניו שפרד היא קפסולה מדוחסת אוויר אשר תפקידה להיפרד מהמשגר לאחר הליך השיגור ולנחות בעזרת שלושה מצנחים כעבור מספר דקות של שהיה בתנאי [[חוסר כבידה]]. הקפסולה מצוידת במערכת מילוט המסוגלת להאיץ את הקפסולה הרחק מהמשגר במקרה של תקלה בכל שלב בהליך השיגור. הנפח הפנימי של הקפסולה הוא 15 [[מטר מעוקב|מטרים מעוקבים]] והיא יכולה לשאת שישה אנשים.{{הערה|[https://web.archive.org/web/20180110171630/https://www.blueorigin.com/technology {{כ}} "Our Approach to Technology"], אתר [[בלו אוריג'ין]]}}
==פרופיל טיסה==
משך הטיסה על סיפון הניו שפרד מרגע השיגור ועד לנחיתת הקפסולה הוא כעשר דקות. בעת השיגור, ניו שפרד מפעיל את [[מנוע רקטי|מנועו הרקטי]] BE-3 למשך 110 שניות ומגיע לגובה של כ-50 קילומטרים. מעט לאחר כיבוי המנוע, הנוסעים מתחילים להרגיש ב[[חוסר כבידה]] בעוד המשגר ממשיך מעלה בטיסה לא ממונעת בעזרת מומנטום בלבד. בגובה של כ-70 קילומטרים, נפרד המשגר מהקפסולה ועושה את דרכו לעבר נחיתה ממונעת על משטח נחיתה מיועד. הקפסולה ממשיכה מעלה עד לגובה של מעט מעל 100 קילומטרים וחוצה את [[קו קרמן]] הנחשב לתחילתו של [[החלל החיצון]]. לאחר שהחללית מגיעה ל[[אפוגיאה|גובה השיא]], היא צונחת בחזרה מטה כאשר שלושת מצנחיה נפתחים בגובה של פחות מקילומטר ורגע לפני הנחיתה מופעלת רקטת האטה בפעימה קטנה אשר מרככת את הנגיעה בקרקע.
==רשימת טיסות מאוישות==
{| class="wikitable" style="text-align; width: 80%;"
|-
! טיסה
! תאריך שיגור
! משגר (מספר סידורי)
! [[אפוגיאה]]
! הערות
! תוצאה
|-
!NS-16
| 20 ביולי 2021
| NS-4.3
| -
| טיסה מאוישת ראשונה של הניו שפרד; צוות של ארבעה אנשים וביניהם מייסד בלו אוריג'ין [[ג'ף בזוס]] ואחיו, יחד עם עוד שני תיירים.
| style="background:#dfdfff;" | מתוכנן
|}
==ראו גם==
* [[בלו אוריג'ין]]
* [[תיירות בחלל]]
* [[רשימה של טיסות חלל מאוישות]]
==קישורים חיצוניים==
{{ויקישיתוף בשורה}}
==הערות שוליים==
{{הערות שוליים}}
{{חלליות מאוישות}}
[[קטגוריה:משגרי לוויינים וחלליות]]
[[קטגוריה:חלליות מאוישות]]
[[קטגוריה:חלליות אמריקאיות]]
| |||