פירקוי בן באבוי – הבדלי גרסאות
תוכן שנמחק תוכן שנוסף
שורה 1:
'''פירקוי בן באבוי''' (סוף [[המאה ה-8]] — תחילת [[המאה ה-9]]) היה חכם [[יהדות בבל|בבלי]] ב[[תקופת הגאונים]], ידוע בשל ה[[מכתב|איגרת]] ה[[פולמוס|פולמוסית]] שחיבר נגד [[מנהג (יהדות)|מנהגי]] [[ארץ ישראל]] של תקופתו, וכלפי תורתם של בני ארץ ישראל בכלל. על חכם זה נודע לראשונה משרידי האיגרת שנתגלו ב[[הגניזה הקהירית|גניזה הקהירית]].
פירקוי היה תלמידו של מר רבא שהיה תלמידו של רב [[יהודאי גאון]] (ראש ישיבת [[סורא]] בשנת [[760]]), מראשוני ה[[גאונים]] שפעלם ידוע לנו, ואחד מן המוערכים שבהם.
שורה 7:
באיגרתו מאריך פירקוי בשבח [[תורה שבעל פה|התורה שבעל פה]] ומדגיש שתורה זו מצריכה רציפות של לימוד התורה, שהייתה לדבריו רק בבבל, עוד מימי [[גלות יהויכין]] ואילך. לפי פירקוי, מכיוון שבארץ ישראל היה "שמד" וגזרות נגד היהודים, רצף לימוד התורה שבעל פה נפסק, ומנהגי ארץ ישראל הם "מנהגי שמד", דהיינו מנהגים שהונהגו בלחץ המאורעות, ואסור לנהוג בהם לאחר שחלפו הגזרות.
איגרת זו פתחה בפני החוקרים פתח ייחודי לפולמוס הסוער שהיה במאה ה-8 ובמאה ה-9 בין המרכז התורני שבבבל לבין זה שבארץ ישראל, פולמוס שנמשך גם בתקופה מאוחרת יותר, והגיע לשיא{{דרוש מקור}} ב[[מחלוקת רב סעדיה גאון ובן מאיר|מחלוקת על קידוש החודש]] בין הגאון הבבלי [[רס"ג]] לבין גאון ארץ ישראל [[אהרן בן-מאיר]].
==קישורים חיצוניים==
| |||