בלוק 31 – הבדלי גרסאות

בשנת 1943 כשהגיעו לאושוויץ שני [[טרנספורט|טרנספורטים]] של כ-600מ[[טרזיינשטט]] ילדיםהראשון מטרזיןב[[ספטמבר]] בו האחד בספטמברהיו 274 ילדים והשני בדצמברב[[דצמבר]] 353 ילדים, פנו הירש ויאנוביץ {{הערה|1=[https://www.facebook.com/salantami2/posts/d41d8cd9/3231694006925974/ ילדים בשואה מיזם תיעוד]}}למפקד המחנה בהצעה לרכז את הילדים במבנה נפרד עלבאמתלה מנתשל רצון לאשלא להפריע לעבודת המבוגרים. הירש ששימש כ[[קאפו]] מחנה המשפחות, השתחרר מתפקידו ועבר לנהל את מעון הילדים כ"זקן הבלוק"- "בלוק אלטסטע" ב([[גרמנית]]), בו נקלטו מרבית הילדים (למעט פעוטות וילדים חולים) {{הערה|1=גרשון גרייף,[https://lib.cet.ac.il/pages/item.asp?item=15451 חיי היומיום של אסירי אושוויץ]}}.

על פי תפיסתו של הירש "נפש בריאה בגוף בריא" ולכן הוא הקפיד על בריאות הגוף של הילדים ועל נקיונם האישי ומדי יום בכל [[עונות השנה ]] ערך מסדר ניקיון. [[יהודה בקון]] , אחד הניצולים מעיד על כך שפרדי הירש "הציל לא רק אותי אלא את כל הילדים בכך שעשה מסדרי נקיון". פרדי שהיה מדריך ספורט והעריך מאד את הפעילות הגופנית, דאג שהמחנכים יעסקו עם הילדים בספורט מדי יום.

פרדי הירש היה אחראי למנות את צוות ה[[הוראה]], ה[[הדרכה]] והטיפול בבלוק 31. הוא בחר עובדים שהיה להם ניסיון בטיפול בילדים, אנשים שיכלו לעשות עבודה חינוכית טובה ושיטתית ללא התייחסות להשתייכות תנועתית או [[אידיאולוגיה|אידיאולוגית]]. הילדים מויינו לפי גילאים וכך נוצרו קבוצות שהיוו מעין כיתות לימוד. המורים והמדריכים היו מתחלפים ביניהם בין קבוצות הילדים כדי לאפשר העשרת הילדים בתחומי ההתמחות שלהםשונים.

על פי עדויות ניצולים, היו קירות בלוק 31 מקושטים בציורים עליזים של אחו, [[דשא]], [[פרח|פרחים]], [[שלגיה ושבעת הגמדים]], אותם ציירה [[דינה באביט|דינה גוטליבבה (באביט)]] שהייתה אסירה במחנה. ביומנו תאר אוטו קראוס את תהליך [[ציור קיר|ציור הקיר]] שציירה הנערה המוכשרת עד שהקיר קיבל צורה של "חלון לעולם אחר".

הפעילות בבלוק 31 התנהלה משעות הבוקר המוקדמות ועד הערב{{הערה|1=נילי קרן, [https://www.yadvashem.org/odot_pdf/Microsoft%20Word%20-%206685.pdf "פואמה פדגוגית בבירקנאו ] באתר [[יד ושם]]}}. בלילה שהו הילדים עם הוריהם, הבנים עם אבותיהם והבנות עם אמותיהן. מדי בוקר, בשעה מוקדמת הגיעו הילדים עם ארוחת הבוקר שלהם לבלוק. תחילה יצאו לרחצה ולהתעמלות בוקר יחד עם המדריכים ולאחר מכן אכלו את ארוחתם הראשונה. לאחר מכן התחלקו לקבוצות עם המדריךמדריך או המורהמורה לפי כיתות הלימוד, לשלוש שעות לימוד.

אחר הצהריים נערכו פעילויות ספורט ומשחקים עד מפקד הערב, שאחריו אכלו את ארוחת הערב. אחר כך הורשו הילדים לבקר את הוריהם שם נשארו ללון. לעתים סרבו הילדים לחזור ללימודים אחר הצהריים ואז היה עולה אבי אופיר על [[ארובה|ארובת לבנים]] שהייתה בנויה במרכז הבלוק ומארגן [[שירה בציבור]]. הילדים שאהבו את כישרונו הקומי של פישר, הצטופפו סביבו על הרצפה ושרו עמו.

מעדויות בעל פה עולה שהלמידה בבלוק 31 הייתה משימה קשה הן עבור הילדים והן עבור המורים למרות שהירש לא קבע תכניות חינוכיות מחייבות. אבי אופיר (פישר) שהיה אחד המורים בבלוק מעיד "היינו חסרי ספרי לימוד. אם בטרזיינשטט סבלנו ממחסור באמצעי למידה, אז כאן אין מה לדבר על ספרי לימוד, על ספרים בכלל או על דברים דומים". אתויחד עמו שימשו כמורים גם [[אוטו ב. קראוס]], [[רות בונדי]] ויירקה פרנקל שלימדו את הילדים ללא ספרים ומחברות. הם עצמם הפיקו סיפורים, [[הרצאה|הרצאות]], [[חידון|חידונים]] ושעשועים.