אנרי השלישי, מלך צרפת – הבדלי גרסאות

אנרי היה בנם של [[אנרי השני, מלך צרפת]] ושל [[קטרינה דה מדיצ'י]]. עם לידתו ניתן לו השם '''אדואר-אלכסנדרֶה''', אך מאוחר יותר הוא נודע בשם '''אנרי, דוכס [[אנז'ו]]'''. ב-[[1572]] סייע לאימו בביצוע [[טבח ליל ברתולומאוס הקדוש]]. ב-[[1573]] הוא נעשה מלך [[פולין]], אחרי שכתר המלכות הפולני נקנה עבורו על ידי סוכני בית המלכות הצרפתי. אולם, אחרי מותו של אחיו המלך [[שארל התשיעי, מלך צרפת|שארל התשיעי]] ב-[[1574]], נקרא אנרי לחזור לצרפת ולרשת את הכתר בשם אנרי השלישי. ב-[[13 בפברואר]] [[1575]] הוא נשא לאישה את לואיז מלורן, בתקווה שתלד לו בן שיוכל לרשת את כתרו, אך לא היו להם ילדים.

 

 

בתקופת מלכותו של אנרי השלישי נמשכו [[מלחמות הדת בצרפת]] בין [[הכנסייה הקתולית|קתולים]] לבין [[הוגנוטים]] (פרוטסטנטים צרפתיים). במלחמת הדת החמישית התחולל בחבל שאמפאן קרב דורמאן ([[10 באוקטובר]] [[1575]]), שבו אנרי הראשון דה בורבון, נסיך דה קונדה קרא לעזרתו צבא פרוטסטנטי מ[[גרמניה]] שאיים על [[פריז]], מה שאילץ את המלך אנרי השלישי לחתום על צו בוייה ([[6 במאי]] [[1576]]) שלפיו זכו ההוגנוטים בשליטה מדינית וצבאית בשמונה ערים.

מלחמת הדת השישית פרצה כתוצאה של צו בוייה. המלך אנרי השלישי השיב לעצמו את השליטה במספר ערים שהיו בידי ההוגנוטים. הוא נאלץ לחדול מפעולתו הצבאית בגלל חוסר אמצעים, אך חתם על שלום ברז'ראק שלפיו בוטלו חלק מהזכויות שהוענקו להוגנוטים ([[17 בספטמבר]] [[1577]]). מלחמת הדת השביעית הייתה מלחמה קצרה שהוכרזה על ידי חלק של ההוגנוטים, שכתוצאה ממנה השיבו לעצמם את השליטה בשש ערים (שלום פלקס, [[26 בנובמבר]] [[1580]]).

 

 

 

ב-[[12 במאי]] [[1588]] נמלט המלך אנרי השלישי מפריז אחרי שהדוכס מגיז השתלט על העיר. המלך נאלץ למנותו למפקד העליון של הצבא הצרפתי וקרא ל[[אספת המעמדות הצרפתית]] להתכנס בארמונו שבבלואה. משהגיע הדוכס מגיז הוא נרצח מיד בידי אנשי משמר המלך, גופתו נשרפה ואפרו הושלך אל הנהר לואר ([[23 בדצמבר]] [[1588]]). ביום המחרת ניתן [[צו מעצר]] נגד ראשי הליגה הקתולית, ולואי השני הקרדינל מגיז, אחיו של הדוכס מגיז, הוצא להורג.

[[קטגוריה:מסדר הבירית: אבירים וגבירות זרים]]

[[קטגוריה:אנשי מלוכה להט"בים]]

[[קטגוריה:ילידי 1551]]

[[קטגוריה:נפטרים ב-1589]]