|
== חוק ועדות חקירה ==
ועדת חקירה ממלכתית מתמנה ופועלת בהתאם להוראותיו של {{סחפ|חוק ועדות חקירה, תשכ"ט-1968}}. קודם לחקיקתו של חוק זה פעלו ועדות חקירה, (כגון [[ועדת פרומקין]] בראשות השופט [[גד פרומקין]] שהוקמה בשנת 1950 כדי לבחון את נושא [[החינוך האחיד]]) לפי [[פקודה (חיקוק)|פקודת]] ועדות חקירה.
על-פי החוק, ישנם שני מסלולים להקמת ועדת חקירה ממלכתית:
* {{סחפ|חוק ועדות חקירה}}, המסמיך את הממשלה להחליט על הקמת ועדת חקירה ממלכתית, ועל ניסוח כתב מינוי לוועדה. בכתב המינוי של הוועדה נקבעים תחומי פעולתה, כלומר העניינים שיהיו נושאי החקירה. מרגע שהתקבלה ההחלטה בממשלה ונוסח כתב המינוי, הממשלה אינה רשאית עוד להתערב בהרכב הוועדה או בסדרי עבודתה.
* {{סחפ|חוק מבקר המדינה, תשי"ח-1958}}, מסמיך את [[הוועדה לביקורת המדינה]] להחליט על הקמת ועדת חקירה ממלכתית, בעקבות הגשת דו"ח של [[מבקר המדינה]]. החלטה זו מתקבלת על פי הצעת המבקר או מיוזמתה של הוועדה. מבחינת הממשלה המכהנת מסלול זה עדיף פחות, מכיוון שאז הוועדה לביקורת המדינה מנסחת את כתב ההסמכה של ועדת החקירה ולא היא. בתחילה היה זה מסלול משני ופחות מקובל, ועד שנת 2008 הוקמה ועדה אחת בלבד במסלול זה - [[ועדת בייסקי]] לבדיקת ויסות מניות הבנקים (1985). אולם שלוש הוועדות שהוקמו מתחילת 2008: ועדת החקירה הממלכתית בנושא הסיוע לניצולי השואה, בראשות השופטת בדימוס [[דליה דורנר]], ועדת החקירה הממלכתית בנושא ניהול משק המים בישראל, בראשות השופט [[דן ביין]], וועדת החקירה הממלכתית בנושא טיפולן של הרשויות המוסמכות במפוני גוש קטיף וצפון השומרון (ועדת מצא), הוקמו על בסיס חוק מבקר המדינה.
בשני המקרים הסמכות להחליט על הרכב הוועדה היא בידי נשיא בית המשפט העליון. ועדת חקירה ממלכתית פועלת כמעין בית משפט בהרכב מורחב. לפיכך יש בה לפחות שלושה חברים, או מספר אי-זוגי גדול יותר של חברים (כדי שתמיד ייווצר רוב במקרה של חילוקי דעות). יו"ר הוועדה הוא [[שופט]] של [[בית המשפט העליון]] או שופט של [[בית משפט מחוזי]] או שופט כאמור שיצא לגמלאות או שפרש.
הוועדה מוסמכת לזמן עדים ולכפות עליהם להשיב לשאלותיה. היא רשאית לכפות על רשויות המדינה ועל אזרחים למסור לה חומר שעשוי לסייע לה בחקירה, גם חומר חסוי. עם זאת, הוועדה אינה חייבת לנהוג לפי סדרי הדין ו[[דיני הראיות]] הנהוגים ב[[בתי המשפט בישראל]]. בנוסף אין אפשרות להשתמש בחומר הנאסף על ידי הוועדה כראיה במשפט פלילי. מטרת ההגבלה הזו היא למקד את עבודתן של ועדות חקירה בהיבטים הציבוריים ולאו דווקא הפליליים של האירועים הנחקרים, וכדי להסיר חשש מחברי ממשלה שמחליטים על הקמת הוועדה, או מאזרחים המעידים בפניה, כי הם עלולים לעמוד לדין פלילי בעקבות החקירה.
| 