|
| חתימה =
}}
ה[[רב]] '''אריה לייב שפירא (מווילנה)''' ([[תס"ב]], [[1702|1701]]{{הערה|פין, עמ' 111, מציין תס"א}} – [[ט"ו באייר]] [[תקכ"א]], [[19 במאי]] [[1761]]) היה [[שטר (משפט עברי)#ספרא דדיינא|ספרא דדיינא]] בעיר [[וילנה]] שב[[ליטא]], [[אב"ד]] קהילת וילנה ומחבר "נחלת אריאל" ו"מעון אריות" על [[מסכת סופרים]]. דור עשרים ל[[רש"י]] ואבי סבו של [[אריה לייב שפירא]], ר' "ליבלי קובנר".
== קורות חיים ==
רבי אריה לייב שפירא נולד בשנת [[תס"ב]] ([[1702|1701]]) בעיר [[דרהוביץ]] שב[[ליטא]], דור עשרים לרש"י, מצד יוכבד בתו הבכורה של רש"י ודרך בנה [[הריב"ם]]. הוא גם היה נצר לאחת המשפחות העתיקות ב[[יהדות אשכנז]], [[שפירא]], שמוצאה מתחיל מהרב שמואל שפירא מהעיר [[שפייר]] שב[[אשכנז]] ([[גרמניה]]) וחתנו של הרב מתתיהו טריוויש (ע"ש עיר הולדתו של רש"י - טרויש, כיום [[טרואה]]). אביו הרב יצחק שפירא, מחבר הספר "אלף המגן", נולד ב[[מינסק]] וכיהן כרב העיר דרהוביץ ואב"ד של קהילתה. אמו מרת נחמה. סבו היה הרב אליעזר שפירא ממינסק - "הרא"ש". האב הרב יצחק שפירא נפטר ביום ב' כ"ה אדר [[ה'תע"א]] ([[1711]]), כששפירא היה בן תשע בלבד, וקרוב משפחה לקח את הילד תחת חסותו והביאו לו[[וילנה]]. כשהגיע הרב אריה לייב שפירא לגיל 13 הוא [[שידוך|שודך]] לבתו של הקצין רבי מרדכי בן הקצין רבי עזריאל מחשובי העדה בווילנה, וחמותו פעסי' בת מהר"ש זנוויל מייזלש, שדאג לפרנסתו בכבוד ואיפשר לו לימודים בלי דאגות כלכליות.
בשנת [[תצ"ב]] ([[1732]]), כשהיה רבי אריה לייב בן שלושים ואחת, הוא הוציא לאור את "מסכת סופרים" עם שני ביאוריו: "נחלת אריאל" (בפשט) ו"מעון אריות" (בפלפול). בהקדמת המחבר המופיעה בשער הספר הראשון, נכתב: '''"...ובמעט חכמת הנדסה ודקדוק ומסורת והגיון בללתיו"''', ומכאן אנו למדים שהיה לו ידע גם במקצועות כלליים אלה ולא רק בלימודי קודש. הספרים עשו רושם גדול על גאוני התורה בווילנה וסללו את דרכו של רבי אריה לייב שפירא, להפוך לאב"ד של קהילת וילנה, תפקיד בו כיהן עד יום פטירתו בט"ו אייר תקכ"א - [[1761]].
|
