עמק רפאים – הבדלי גרסאות
תוכן שנמחק תוכן שנוסף
אין תקציר עריכה |
אין תקציר עריכה |
||
שורה 8:
בסוף המאה ה-19 נסללה [[מסילת הרכבת לירושלים]], בנתיב שהתפתל לעבר העיר דרך ערוץ נחל רפאים. חלקה האחרון של המסילה, עם הגעתה לעבר העיר, עבר בתוך עמק רפאים ממזרח לבתי המושבה הגרמנית, ו[[תחנת הרכבת ירושלים]] הוקמה בפתחו העליון והצפוני של העמק, מצפון למושבה. באזור זה מצאו המהנדסים מתכנני המסילה כר שטח מישורי ורחב יחסית שנדרש לתשתית התחנה, דבר נדיר יחסית ב[[טופוגרפיה]] של אזור ירושלים.
באותה עת בה התיישבו הטמפלרים בעמק, הלכה והתרחבה ההתיישבות מחוץ לחומות העיר העתיקה, שיהודים וערבים כאחד שאפו להיחלץ מצפיפותה. בהמשך להתיישבות הגרמנית הוקמו על המורדות המתונים של הגבעות המשתפלות אל העמק שכונות הרווחה הערביות [[טלביה]], [[קטמון]] ו[[בקעה (שכונה)|בקעה]]. מדרום למושבה הגרמנית התמקם בעמק יישוב קטן של יוונים, שכונה הידועה כיום בשם "[[המושבה היוונית]]".
במהלך המחצית הראשונה של [[המאה ה-20]] הלך והתבסס מקומו של עמק רפאים כחלק אינטגרלי מן המרקם העירוני של העיר המתפתחת. האזור המשיך להיות מיושב בעיקר בגרמנים, יוונים וערבים, בעיקר נוצרים. בשנות ה-40 שינה האזור את פניו לחלוטין מבחינה דמוגרפית: הגרמנים תושבי המושבה הגרמנית פונו בידי הבריטים, כנתיני אויב, במהלך [[מלחמת העולם השנייה]], ומאוחר יותר פונו או נמלטו ממנו התושבים הערביים במהלך קרבות [[מלחמת העצמאות]]. תום הקרבות מצא את עמק רפאים בחלקה המערבי של ירושלים המחולקת, ובתיהן הנטושים של שכונות העמק יושבו ביהודים. בחלקו הדרומי של העמק, בשולי שכונת קטמון בואכה בית צפאפא, נבנו ב[[שנות ה-50]] סדרות של שיכונים צפופים לאיכלוס גלי ה[[עלייה]] הגדולים שהגיעו באותה עת, ואלה התפתחו לשכונות מצוקה שנודעו בשם "קטמונים".
| |||