הינומה – הבדלי גרסאות

יש נוהגים בעת הנחת ההינומה לברך את הכלה בברכה: "אֲחֹתֵנוּ אַתְּ הֲיִי לְאַלְפֵי רְבָבָה"{{הערה|1=בראשית כ"ד ס}}. יש מקומות בהם ההורים או הסבים, מברכים את הברכה המסורתית{{הערה|1=במדבר ו' כד}} יְבָרֶכְךָ אֲדֹנָי וְיִשְׁמְרֶךָ, יָאֵר אֲדֹנָי פָּנָיו אֵלֶיךָ וִיחֻנֶּךָּ, יִשָּׂא אֲדֹנָי פָּנָיו אֵלֶיךָ וְיָשֵׂם לְךָ שָׁלוֹם.

יש מקומות בהם מיד לאחר הכיסוי בהינומה, זורקים האורחים זרעונים לעבר החתן והכלה.

 

ב[[יהדות גאורגיה]] נוהגים שהכלה תלבש לראשה הינומה לבנה כשמוסיפים לה עטרה בדגם של [[פרח]]ים בצבעים שונים, עשויים [[שעווה]] וחוטי [[מתכת]] - "גווירגוויני" שאותה מכינה תופרת מיוחדת, ובנות משפחה וידידות נהגו לשאול אותה זו מזו.

 

בספר "בית חדש"{{הערה|1=ב"ח על הטור אהע"ז ס"א, ד"ה ונראה}} מופיע שמנהגם הוא שעוד בשחרית מכסין את ראשה של הכלה בסודר וזו היא ההינומה המשמשת כחופה.

 

ב[[יידיש]] נקראת ההינומה דֶעק טוּךְ.