הבדלים בין גרסאות בדף "משתמש:Cheshin61/טיוטה2"

נוספו 11 בתים ,  לפני חודשיים
אין תקציר עריכה
בשנת 1934 נבחר קלופפר כמזכיר [[המזרחי]] וייצג את התנועה באסיפות ובהרצאות בסניפים הרבים ברחבי הונגריה. בספטמבר 1935 נבחר למוסדות ה-M.C.Sz מטעם המזרחי. הוא התמנה למו"ל אחראי לבטאון המזרחי 'הנתיבה'. מלבד פעילותו במזרחי הוא השקיע את מירב מרצו בפעילות המשרד הארץ ישראלי.
במרץ 1936 דווח לירושלים כי דוד שמואל קלופפר מייצג את המזרחי בנשיאות של שלושה חברים של המשרד הארץ ישראלי. הוא שימש גם כממלא מקום היושב ראש.
על בחירתו לועד המזרחי דווח בעיתון [[הצופה]], דווח כי: {{ציטוטון|בי"ג-י"ד טבת נתקיימה בבודאפשט הוועידה הארצית השנתית של ''ברית המזרחי בהונגריה'' בהשתתפותם של יותר ממאה צירים מכל רחבי המדינה. ביום השני נתקבלו החלטות שונות ונבחר וועדועד פועל חדש בהרכב אחד-עשר חברים, רובם עסקנים ותיקים של תנועת 'המזרחי'. שמותיהם [כאן מנויים החברים הנבחרים, ובהם] דוד קלופפר".|[[הצופה]], כ"ג בשבט ת"ש}}
בשנות הגבלת הפעילות הוא שימש כמזכיר המזרחי ועשה רבות למען הפליטים מסלובקיה ומפולין שמילטו עצמם מציפורני הנאצים.
 
בשנת תש"א (1941) נסע קלופפר יחד עם ר' יוסף וינברגר שאף הוא היה עסקן של המזרחי, אל גדולי רבני הונגריה. מטרת הפגישה היתה לשכנע את הרבנים הנ"ל להפסיק לדרוש כנגד התרומות לקרנות הלאומיות הציוניות, בגלל חומרת המצב, מתוך ידיעה שע"י כספים אלו יש אפשרות להבריחם ולהציל יהודים ע"י העברתם לארצות שכנות.
מסעם זה נחל הצלחה חלקית. הבדל היה בין תגובתו של הרב [[שלמה צבי שטראסר]] מדברצן, שהסכים מתוך הבנתו את נוראות השעה, לבין עמדת האדמו"ר מסאטמר, רבי [[יואל טייטלבוים]].
וינברגר כתב דו"ח על נסיעתם בשפה ההונגרית. תרגום הדו"ח לעברית נתפרסם ע"י פרופ' נתנאל קצבורג בקובץ.{{הערה|קובץ שרגאי חלק ג', בהוצאת מוסד הרב קוק, ירושלים, תשמ"ט. }}
 
== הוצאת הספר 'עורי צפון' ==
בשנת ת"ש [1940] השתתף קלופפר בעריכת הספר 'עורי צפון', שחיבר ידידו הרב משה שמעון הופמן הי"ד. הספר קרא ליהודי אירופה לעלות לארץ ישראל. בשער הספר נזכר כי הוא יוצא לאור בהוצאת ה'ע'ל' (ראשי תיבות: החזרת עטרה ליושנה), אותה ניהל קלופפר. בשנת 2021 יצאה מהדורה נוספת לספר בהוצאת אור האורות.
 
== לאחר השואה ==
לאחר שניצל מהשואה, התיישב קלופפר עם משפחתו ב[[קרית שמואל]], שם קיבל דירה הודות להשתדלות תנועת המזרחי בארץ, ו[[שינוי שם|שינה את שם משפחתו]] לנחמני.
לאחר מכן הם עברו ל[[רעננה]]., קלופפרשם קיבל שםקלופפר תפקיד מטעם המזרחי לנהל את בית הילדים שנתייסד אז שםבעיר. בתקופה זו נתגלה כוחו של קלופפר בשדה החינוך.
אחרי כמה גלגולים, הגיעו לירושלים לשכונת קטמון, שנכבשה אז. ידידות עמוקה הייתה בין קלופפר לבין האדמו"ר רבי [[יוחנן סופר]] מערלוי, שהתגורר אף הוא בשכונה. קלופפר אהב והעריך את האדמו"ר מערלוי, רבי יוחנן סופר, ועזר לו בהחזרת עטרה ליושנה ביסוד ישיבתו וקהילתו בשכונה. במסגרת זו סייע להשיג את המגרש שעליו נבנתה הישיבה בקטמון.
בנוסף, סייע קלופפר בייסוד השטיבלאךה[[שטיבלאך]] בקטמון.
 
== מכון נחמני ושיטת 'קצרנות עברית' ==
במרוצת השנים הקים קלופפר את מכון נחמני בירושלים, שהיווה בית ספר לפקידות ולמדעי המסחר. רבים מבני הציבור הדתי והחרדי, באותם ימים, למדו בו מקצועות פקידותיים כמו: ניהול חשבונות, קצרנות, וכדומה. קלופפר אף המציא שיטה של "''[[קצרנות|קצרנות עברית" (כתיבה קצרה)]]'', שנקראה "השיטה האחידה". בטרם היו רשמקולים[[רשמקול]]ים, הקצרנים היו רושמים נאומים סימולטנית עם נשיאת הנאום. ספר בשם זה יצא בכמה מהדורות. עותקים שלו נמצאים כיום ב[[ספריה הלאומית]] בירושלים.
 
== קישורים חיצוניים ==
* [https://tablet.otzar.org/book/book.php?book=634654&width=-17&scroll=0&udid=16267074202302292 עורי צפון], בהוצאת הע"ל שניהל קלופפר, באתר [[https://tablet.otzar.org/pages/?&restore=1&t=1627161161781 אוצר החכמה]]
 
== הערות שוליים ==
{{הערות שוליים}}