סירופ מייפל – הבדלי גרסאות

תוכן שנמחק תוכן שנוסף
אין תקציר עריכה
תגיות: עריכה ממכשיר נייד עריכה דרך האתר הנייד עריכה מתקדמת מהנייד
תגיות: עריכה ממכשיר נייד עריכה דרך האתר הנייד עריכה מתקדמת מהנייד
שורה 10:
 
[[קובץ:Sap plastic tubing.jpg|ימין|ממוזער|200px|איסוף הנוזל באמצעות מערכת צינורות]]
העציםבתהליך שבלשד שלהםהייצור נעשהנעצה שימוש בתהליךבעיקר הייצורבלשד הםעצי [[אדר הסוכר]] (''AcerA. saccharum''), ולעתים גם בלשד עצי [[אדר שחור]] (''AcerA. nigrum'') ו[[אדר אדום]] (''AcerA. rubrum''), בשל תכולת ה[[סוכר]] הגבוהה שלהם. באופן מסורתי את סירופ המייפל רודים על ידי ביצוע חתך בעץ האדר וניקוז הנוזל לדלי. כיום מקובל לבצע את האיסוף באמצעות צינורות פלסטיק, הגם שיש המשתמשים עדיין בשיטות המסורתיות. לא מתבצע חתך בעץ שגילו פחות מ-40 שנה וקוטרו קטן מ-25 סנטימטרים. עומקו של החתך הוא בערך 25–38 מילימטרים.
 
ייצור המייפל מתרכז בחודשים [[פברואר]], [[מרץ]], ו[[אפריל]], בהתאם לתנאי [[מזג אוויר|מזג האוויר]]. לילות מקפיאים וימים חמימים נחוצים לעידוד זרימת נוזל העצה. מעבר מטמפרטורה גבוהה מנקודת הקפאון לטמפרטורה נמוכה מנקודה זו גורם לספיגת [[מים]] מן האדמה, ומעבר טמפרטורה הפוך גורם להתפתחות לחץ פנימי, אשר בסיוע [[כבידה|כוח המשיכה]] מוביל לזרימת הנוזל דרך החתכים בגזע העץ ובענפיו. צינורות המוחדרים לעץ משמשים לאיסוף הנוזל והובלתו לדליים או למערכת צינורות חיצונית. שימוש במערכת צינורות מודרנית תוך יצירה מלאכותית של [[ריק]] מגביר את התפוקה. בכל שנה נקדח חור בנקודה אחרת על מנת לאפשר החלמה של גזע העץ.