הינומה – הבדלי גרסאות

השם "הינומה" נזכר לראשונה במשנה:▼

{{ציטוט|תוכן=האישה שנתארמלה או שנתגרשה, היא אומרת: 'בתולה נשאתני', והוא אומר: 'לא כי, אלא אלמנה נשאתיך', אם יש עדים שיצתה ב'''הינומא''' וראשה פרוע - כתובתה מאתים|מקור={{משנה|כתובות|ב|א}}|מירכאות=כן}}▼

==ביהדות==▼

[[קובץ:Veil.jpg|250px|ממוזער|כלה מכוסה בהינומה אטומה, הנהוגה בעיקר בחוגים [[תנועת החסידות|חסידיים]]]]▼

===מקור המנהג===▼

לאחר קום [[מדינת ישראל]] והתקבצות היהודים אליה מכל הגלויות, התקבל לבוש הכלה האירופאי (שכולל את ההינומה) כלבוש הכלות בעדות השונות. ▼

יש המוצאים מקור ל[[מנהג]] במקרא, כאשר ראתה [[רבקה]] את [[יצחק]] מרחוק, התכסתה בצעיף: "וַתִּקַּח הַצָּעִיף וַתִּתְכָּס"{{הערה|1=בראשית כ"ד סה}}.▼

===מנהגים===▼

כלה [[גירושים|גרושה]] המתחתנת בשנית, גם אם החתן רווק, אין פורסים על פניה הינומה{{הערה|1=חלקת מחוקק אהע"ז סי' נה ס"ק ז }}▼

יש נוהגים בעת הנחת ההינומה לברך את הכלה בברכה: "אֲחֹתֵנוּ אַתְּ הֲיִי לְאַלְפֵי רְבָבָה"{{הערה|1=בראשית כ"ד ס}}. יש מקומות בהם ההורים או הסבים, מברכים את הברכה המסורתית{{הערה|1=במדבר ו' כד}} יְבָרֶכְךָ אֲדֹנָי וְיִשְׁמְרֶךָ, יָאֵר אֲדֹנָי פָּנָיו אֵלֶיךָ וִיחֻנֶּךָּ, יִשָּׂא אֲדֹנָי פָּנָיו אֵלֶיךָ וְיָשֵׂם לְךָ שָׁלוֹם.▼

יש מקומות בהם מיד לאחר הכיסוי בהינומה, זורקים האורחים זרעונים לעבר החתן והכלה.▼

ב[[יהדות גאורגיה]] נוהגים שהכלה תלבש לראשה הינומה לבנה כשמוסיפים לה עטרה בדגם של [[פרח]]ים בצבעים שונים, עשויים [[שעווה]] וחוטי [[מתכת]] - "גווירגוויני" שאותה מכינה תופרת מיוחדת, ובנות משפחה וידידות נהגו לשאול אותה זו מזו.▼