ברכת המינים – הבדלי גרסאות

תוכן שנמחק תוכן שנוסף
א. שראל (שיחה | תרומות)
שורה 8:
ב{{בבלי|ברכות|כח|ב}}, מובא כי ברכת המינים לא תוקנה יחד עם שמונה עשרה ברכות תפילת העמידה, אלא נוספה בתקופה מאוחרת יותר כברכה התשע עשרה במספר. ברכת המינים תוקנה ב[[יבנה]], בתקופתו של [[רבן גמליאל דיבנה|רבן גמליאל]]{{הערה|1=לבירור התקופה ראו [[שמואל הקטן#תקופתו|כאן]].}}. באותה תקופה, מיד לאחר [[חורבן בית שני]] השתרר משבר עמוק בשאלת המשכיותה של היהדות ולאיזה כיוון יתפתח; שרידי כיתות בית שני, כגון ה[[צדוקים]], וקבוצות חדשות, כמו ה[[נוצרים]] ואף בעלי השקפה [[גנוסטי]]ת-יהודית, נאבקו על השפעה.
 
הסנהדרין החדשה שהוקמה ב[[יבנה]] וייצגה את ה[[יהדות רבנית|רבנים]] יורשי ה[[פרושים]], שאפה שהנהגתה תתקבל ללא עוררין וניסתה ליצור קהילה אחידה תחת שלטונה. כדי להרחיק את החולקים עליהם מתוך הקהל ביקש רבן גמליאל לתקן את ברכת המינים, ו[[שמואל הקטן]] נבחר לתקן את הברכה. הברכה גרמה לכך שהמינים בבתי הכנסת יימנעו בשעה שישמשו כ[[שליח ציבור|שליחי ציבור]] מלומר את ברכת המינים, וכך ייחשפו ויתבקשו [[חזרה בתשובה|לחזור בתשובה]] או יגורשו, או שבכלל ימנעו מלבוא לבתי הכנסת וכך ייווצר חיץ ברור בין עם המיניםישראל למינים.
 
בתלמוד מובאת ברייתא, שמספרת על סידור 18 הברכות שבתפילה ועל התוספת של הברכה הנוספת: