אל-חאכם (ח'ליפה פאטמי) – הבדלי גרסאות

 

אל-חאכם נודע כרודף ה[[נוצרים]] וה[[יהודים]]. ב-[[28 בספטמבר]] [[1009]] ([[ז' בתשרי]] [[ד'תש"ע]]) הוא הרס את [[כנסיית הקבר]] ב[[ירושלים]].{{הערה|1=

 

הוא חייב את נתיניו הנוצרים לענוד [[צלב]]י עץ ברוחב ואורך של חצי מטר, סביב צווארם; על היהודים ציווה לענוד על צווארם צלם דמוי [[בקר הבית|עגל]], זכר ל[[חטא העגל]] לאחר [[יציאת מצרים]]. כמו כן הוגבלה רכיבת נוצרים על [[סוס הבית|סוס]]ים - לרכיבה על אוכפי עץ ועם רתמות ללא קישוטים ועיטורים. לקראת סוף ימי שלטונו הפך אל-חאכם לרדוף [[פרנויה]] ממש: הוא חשד בסובבים אותו, והורה להוציא להורג כמה מבכירי ממשלו. תקופה זו התאפיינה גם בחקיקת חוקים יוצאי דופן, כמו האיסור על אכילת [[מלוח'יה]], מאכל מצרי מסורתי, והאיסור על משחק ה[[שחמט]]. הוא ציווה לעבוד בלילה ולישון ביום, אסר על נשים לצאת לרחוב ועל סנדלרים להכין נעלי נשים, נתן הוראה להרוג את כל [[כלב הבית|כלב]]י העיר, ועוד.