תחנות הכוח באשלים – הבדלי גרסאות

| מתכנן =

| שיטת בנייה =

| מבנה =

| חומרים =

| מידע נוסף =

| אורך =

| אורך דרכי גישה =

| רוחב =

| גובה =

| עומק =

| מפתח מרבי =

| בעלים =

'''תחנות הכוח באשלים''' הן מתחם של ארבע [[תחנת כוח|תחנות כוח]] שנבנה בסמוך ליישוב [[אשלים]] ב[[נגב]]. על פי התוכנית, 3 תחנות כוח שבמכרז הראשון יהיו בהספק כולל של כ-250כ־250 מגה-מגה־[[ואט]], שהם כ 1כ־1.6% מה[[הספק]] המותקן של כלל תחנות הכוח ב[[משק החשמל בישראל]] (נכון ליולי 2015).{{הערה|שם=כלכליסט|{{כלכליסט|ליאור גוטמן|עכשיו זה רשמי: מכרז אשלים להקמת שתי תחנות כוח תרמו-סולאריותתרמו־סולאריות יוצא לדרך|3411041|11 ביולי 2010}}}}. התחנות משלבות שלושה סוגי תהליכי הפקת [[חשמל]]: [[תחנת כוח תרמו-סולארית|תחנת כוח תרמו־סולארית]], תחנת כוח [[אנרגיה סולארית|פוטו-וולטאיתפוטו־וולטאית]] והפקת חשמל באמצעות שריפת גז.{{הערה|ynet, יעל דראל, [http://hasviva.co.il/?p=13254 תחנת הכוח באשלים – לא הכל ירוק], באתר "הסביבה", 22 בפברואר 2010}}.

*ביקוש הולך וגובר לטכנולוגיה -– שוק גלובלי בפיתוח מואץ, הן מדינות מפותחות ובכללן [[האיחוד האירופי]] והן [[מדינה מתפתחת|מדינות מתפתחות]] אשר נהנות מתמיכות ומענקים.

בזמן הכנת המכרז התחנה הייתה עתידה להיות מהגדולות מסוגה בעולם.{{הערה|שם=הדובר}}. המתחם כולו ישתרע על שטח של כ-10כ־10,000 [[דונם]].{{הערה|שם=הדובר}}. עלות ההקמת של שלוש תחנות הכוח הראשונות במתחם מוערכת בכמיליארד דולר.{{הערה|שם=כלכליסט}}.

[[תחנת כוח תרמו-סולארית|תחנת כוח תרמו־סולארית]] בטכנולוגיה של השוקת הפרבולית, שנבנתה על שטח של כ-4כ־4,000 דונם. התחנה תספק כ-121כ־121 מגה ואט במשך כ-11כ־11 שעות ביום. לתחנה מיכלי אגירה של מלח מותך המאפשרים לה לספק אנרגיה בכ-4בכ־4.5 שעות נוספות במהלך היממה. לתפעול התחנה יועסקו כ-60כ־60 עובדים באופן ישיר.

התחנה בבעלות "נגב אנרגיה אשלים תרמו-סולארתרמו־סולאר בע"מ", חברה ייעודית שהוקמה לצורך הפרויקט, בבעלות חברת [[שיכון ובינוי]] (50%), קרן נוי (40%) וחברת TSK הספרדית (10%). הפרויקט הוקם במסגרת הסכם זיכיון מסוג [[בנה-הפעל-העבר|בנה־הפעל־העבר]] לתקופה של 28 שנה (בסיום התקופה, בשנת [[2043]], תוחזר התחנה לבעלות המדינה). החברה זכתה במכרז הבינלאומי בשנת [[2013]]. היקף ההשקעה בפרויקט היה כ-1כ־1.1 מיליארד דולר.{{הערה|{{TheMarker|אבי בר-אליבר־אלי|שיכון ובינוי ואבנגואה הספרדית יקימו תחנת כוח תרמו-סולאריתתרמו־סולארית באשלים|1.2051216|20 ביוני 2013}}}}. את מימון הפרויקט הובילו בנק ההשקעות של האיחוד האירופי EIB ובנק ההשקעות האמריקאי OPIC, שהעמידו יחדיו סכום של כ–400 מיליון דולר. בנוסף הוביל [[בנק לאומי]] קונסורציום מממנים בישראל שהעמידו יחדיו סכום של 700 מיליון שקל, לצד הלוואה נפרדת שהעמידו [[בנק הפועלים]] ו[[כלל ביטוח]] בסך 55 מיליון דולר.

הטכנולוגיה בה משתמשת התחנה פותחה במקור ב[[שנות ה-80 של המאה ה-20|שנות ה־80 של המאה ה־20]], על ידי [[לוז (חברה)|חברת לוז]] מירושלים (כיום ממוקם מפעל החברה ב[[בית שמש]] והוא בבעלות החברה הספרדית "ריוגלס").{{הערה|{{גלובס|הדי כהן|עסקה ב-100ב־100 מיליון שקל לתחנה הסולארית באשלים|1001056926|30 ביולי 2015}}}}. [[לוז (חברה)|חברת לוז]] הציעה כבר בשנות ה-80ה־80 להקים תחנת כוח בטכנולוגיה זו בנגב.{{הערה|{{מעריב||תתנת כוח סולארית תוקם בדרום הארץ|1986/05/12|04903}}}}.

ביולי 2017 עברה התחנה משלב ההקמה לשלב ההרצה והבדיקות. ההפעלה המסחרית החלה ביולי 2018.{{הערה|דידי פז, מנכ"ל נגב, [http://www.tashtiot.co.il/2017/07/10/%D7%90%D7%A0%D7%A8%D7%92%D7%99%D7%94אנרגיה-%D7%A1%D7%95%D7%9C%D7%90%D7%A8%D7%99%D7%AAסולארית-610/ פרסום ראשון: פרויקט תחנת הכוח התרמו-סולאריתהתרמו־סולארית של נגב אנרגיה באשלים מתחיל בביצוע הרצה], באתר תשתיות, 10 ביולי 2017}}.

תחנה בטכנולוגיה [[תא פוטו-וולטאי|פוטו-וולטאיתפוטו־וולטאית]] בהספק של 30 מגה וואט. באתר כ-101כ־101 אלף לוחות סולאריים, על פני שטח של כ-750כ־750 דונם. בהמשך החשמל מומר לזרם חילופין ועובר לתחנת משנה המאפשרת את הזרמתו לרשת החשמל הארצית במתח עליון (161 אלף וולט).

המכרז לתחנה פורסם ביולי [[2010]], ב[[מרץ]] [[2012]] הוכרז כי הזוכה בזיכיון היא חברת אשלים סאן פי.וי. בבעלות כלל סאן, (חברת בת של [[כלל תעשיות]]) וסאן אדיסון. בשנת 2016 רכשה חברת EDF הצרפתית את זכויותיה של חברת סאן אדיסון האמריקאית בפרויקט. התחנה נחנכה ב[[ינואר]] [[2018]].{{הערה|{{TheMarker|אורה קורן|תחנת הכוח הסולארית באשלים תיחנך היום בהשקעה של 280 מיליון שקל|1.5765504|25 בינואר 2018}}}}.

תחנה בטכנולוגיה של ריכוז קרינת השמש, באמצעות אלפי [[הליוסטט]]ים, אל [[מגדל שמש]] שבו מחממים מים לטמפרטורה של כ-550כ־550 [[מעלות צלזיוס]]. הקיטור שנוצר מוזרם ל[[טורבינה]] ומכאן ואילך תהליך ייצור החשמל הוא ככל תחנת כוח רגילה. לאחר המעבר בטורבינה מקורר הקיטור ומוחזר למגדל כמים לשימוש חוזר; הקירור נעשה באמצעים יבשים (כלומר ללא שימוש במים) ומאפשר חיסכון במים, [[משאב]] יקר במדבר בו מוקמת התחנה. את הקיטור יכולים לייצר גם באמצעות שריפת [[גז טבעי]] כך שהתחנה תוכל לפעול 24 שעות ביממה.

בנובמבר 2012, הוכרז כי הזוכה בזיכיון חברת [[ברייטסורס אנרג'י]] (שפיתחה את הטכנולוגיה של [[מגדל שמש|מגדל השמש]]) והתאגיד ה[[צרפת]]י [[אלסטום]] בהשקעה של 700 מיליון דולר.{{הערה|{{גלובס|עמירם ברקת|פרויקט אשלים: ברייטסורס ואלסטום יקימו את התחנה התרמו-סולאריתהתרמו־סולארית|1000799137|18 בנובמבר 2012}}}}.

באוקטובר 2017 הותקן בראש [[מגדל שמש|מגדל השמש]] דוד הקיטור במשקל 2,220 טון.{{הערה|{{ynet||אשלים: דוּד במשקל 2,220 טון הותקן בראש מגדל|5030518|19 באוקטובר 2017}}}}.

בפברואר 2017, פורסם מכרז להקמת תחנה רביעית באשלים, בטכנולוגיה [[תא פוטו-וולטאי|פוטו-וולטאיתפוטו־וולטאית]] ובהספק של עד 40 מגה-ואטמגה־ואט. 10 חברות וקבוצות ניגשו למכרז.{{הערה|{{גלובס|נתי יפת|פרויקט אשלים: מכרז סולארי להקמת תחנה של 40 מגה-ואטמגה־ואט|1001177612|19 בפברואר 2017}}}}. ביוני 2019, חברת "פארק סולארי אשלים" זכתה במכרז, לאחר שהציעה את המחיר הנמוך אי פעם להפקת חשמל בישראל -– 8.68 אגורות ל[[קוט"ש]].{{הערה|שם=ה1|{{TheMarker|אורה קורן|המהפכה הסולארית: הושג המחיר הנמוך אי פעם לייצור חשמל בישראל|1.7362950|12 ביוני 2019}}}} המחיר הזול הושג בין השאר מאחר שיש כבר היתרים לתוכנית הבנייה ואין צורך בהקמת תחנת השנאה הקיימת כבר באתר. בנוסף מחירי הפאנלים הסולאריים ירדו בכ-90בכ־90% מאז תחילת שנות ה-2000ה־2000.{{הערה|{{TheMarker|אורה קורן|מחיר החשמל הסולארי צלל -– וישראל בדרך למהפכת אנרגיה נוספת|1.7182575|19 באפריל 2019}}}}.

התחנה הפוטו-וולטאיתהפוטו־וולטאית במכרז הראשון תציע מחיר של 53.56 אגורות לקילו-וואטלקילו־וואט שעה, מחיר הנחשב כנמוך על ידי החשבת הכללית במשרד האוצר,{{הערה|{{גלובס|עמירם ברקת|הוכרזה הזוכה במכרז אשלים: חברת Ashalim Sun PV|1000730780|6 במרץ 2012}}}} אולם המחיר היה כמעט כפול ממחיר לקוט"ש של תחנה פוטו-וולטאיתפוטו־וולטאית דומה בעת הזכייה במכרז. מחיר האנרגיה של התחנה התרמו-סולאריתהתרמו־סולארית נקבע על 85 עד 95 אגורות לקוט"ש, פי שלושה ממחיר לקוט"ש של תחנה פוטו-וולטאיתפוטו־וולטאית דומה בעת הזכייה במכרז.{{הערה|שם=יקר-לי|{{TheMarker|אבי בר-אליבר־אלי|פשיטת הרגל שאולי תציל אתכם מקנס של 6 מיליארד שקל|1.2786743|29 בנובמבר 2015}}}} מכרזים חדשים של תחנות פוטו-וולטאיותפוטו־וולטאיות בישראל בהספק דומה ובתנאים דומים נסגרים במחיר של 20 אגורות לקוט"ש,{{הערה|שם=מכרזים|ינון יוגב, "[https://www.lexology.com/library/detail.aspx?g=f927c9bf-0ad7-45e0-81b7-61d0179cdcb4 Israeli Government Tender for Solar Energy Generation in Vast Photovoltaic Fields Connected to the National Electric Grid ], באתר לקסולוג'י, 24 בנובמבר 2018. "The winners of the first two tenders acquired the opportunity to generate about 340 megawatts, at an electricity tariff of 19.8 and 19.9 agorot per kilowatt hour – more than two times lower than the Israel Electric Corporation’s rate for households. According to the IEC’s assessments, the winning tariff in the current tender will be even cheaper."}} וההפרש מהווה עלות עודפת של מאות מיליוני שקלים בשנה לצרכני החשמל.{{הערה|שם=יקר-לי}} בשנת 2019 נקבע מחיר האנרגיה על 8.68 אגורות לקוט"ש במכרז עבור התחנה הפוטו-וולטאיתהפוטו־וולטאית שמיועדת לקום סמוך לתחנה התרמו-סולאריתהתרמו־סולארית,{{הערה|{{TheMarker|אורה קורן|המהפכה הסולארית: הושג המחיר הנמוך אי פעם לייצור חשמל בישראל|1.7362950|12 ביוני 2019}}שם=ה1}} שהוא כעשירית ממחיר האנרגיה של התחנה התרמו-סולאריתהתרמו־סולארית.

[[קובץ:Warbler burned mid-air by solar thermal power plant.jpg|ממוזער|ציפור שיר מסוג Yellow-rumpedסבכון Warblerסטופגה הדס (Setophaga coronata) שנשרפה בזמן מעופה על ידי תחנת כוח תרמו-סולאריתתרמו־סולארית בארצות הברית]]

ניתן להשוות בין התחנה התרמו-סולאריתהתרמו־סולארית באשלים לתחנת איוונפה {{אנ|Ivanpah Solar Power Facility}} ב[[מדבר מוהאבי]] בארצות הברית שגם היא פותחה על ידי ברייטסורס.{{הערה|שם=ניטור-אשלים|{{ynet|אילנה קוריאל|מגדל התחנה הסולארית בנגב מסנוור למרחקים: "צורב בעיניים"|5337770|20 באוגוסט 2018}}}} ממצאים של פגרי עופות ועטלפים בסביבת תחנת הכוח התרמו-סולאריתהתרמו־סולארית איוונפה מעידים על מותם של מאות עופות ועשרות עטלפים בשנה עקב תחנת הכוח, מהם מחצית מחריכה בקרני השמש המרוכזות המופנות למגדל התרמו-סולאריהתרמו־סולארי ומחצית מהתנגשויות במראות ובמגדל. החוקרים מעריכים שבנוסף לפגרים שנמצאו ישנם עוד אלפים בשנה אשר לא נמצאו מסיבות שונות, ולכן סך גרימת המוות הוא כ-3כ־3,500 בעלי כנף בשנה.{{הערה|שם=איוונפה|Peter Fairley, [https://spectrum.ieee.org/energywise/green-tech/solar/reassessing-bird-deaths-from-solar-power-towers Solar Towers Don't Seem to Be the Bird Destroyers Once Thought] IEEE Spectrum, November 2, 2015|כיוון=שמאל}} יכולת הייצור המתוכננת של התחנה היא כמיליארד קוט"ש לשנה,{{הערה|David Danelski, [https://www.pe.com/2017/01/23/ivanpah-solar-plant-built-to-limit-greenhouse-gases-is-burning-more-natural-gas/ Ivanpah solar plant, built to limit greenhouse gases, is burning more natural gas], The Press-Enterprise, January 23, 2017|כיוון=שמאל}} וביחד עם ההערכה של גרימת מוות של 3,500 בעלי כנף בשנה, הנתונים מצביעים על מוות של כ-3כ־3.5 בעלי כנף לכל מיליון קוט"ש. לשם השוואה, מוערך כי תחנות כוח של אנרגיית רוח גורמות למוות של כ-0כ־0.4 בעלי כנף לכל מיליון קוט"ש, ותחנות כוח דלקים גורמות למוות של כ-5כ־5.2 בעלי כנף לכל מיליון קוט"ש.{{הערה|Benjamin K.Sovacool, [https://doi.org/10.1016/j.renene.2012.01.074 The avian benefits of wind energy: A 2009 update], Renewable Energy, Volume 49, January 2013, Pages 19-24|כיוון=שמאל}} החל משנת [[2017]]{{הערה|שם=ניטור-אשלים}} ועד סוף [[2021]]{{הערה|רותי גובזנסקי, דודו רשתי, [https://www.midbar.org/%D7%A4%D7%95%D7%93%D7%A7%D7%90%D7%A1%D7%98פודקאסט-%D7%A2%D7%9Dעם-%D7%9E%D7%99%D7%93%D7%93מידד-%D7%92%D7%95%D7%A8%D7%9Fגורן/ ריאיון עם מידד גורן], אתר "דעת מדבר", פברואר 2020}} תבצע [[החברה להגנת הטבע]] ניטור שוטף סביב תחנות הכוח באשלים במטרה למדוד את הפגיעה בבעלי כנף.{{הערה|שם=ניטור-אשלים}} מעבר לפגיעה בבעלי הכנף, התושבים באזור [[אשלים]] והנהגים ב[[כביש 40]] מתלוננים על נזק נופי וסנוור מהמגדל בכל שעות היום.{{הערה|שם=ניטור-אשלים}}

* {{יוטיוב|n7e65NONaME|שם=תחנת הכוח התרמו-סולאריתהתרמו־סולארית הגדולה בעולם -– בישראל|ערוץ=[[כאן 11]]}}

* {{גלובס|[[דרור פויר]]|פצצת אנרגיה: דרור פויר טיפס לראש המגדל התרמו-סולאריהתרמו־סולארי באשלים וחזר מסנוור|1001291050|29 ביוני 2019}}