ריב"ש – הבדלי גרסאות
תוכן שנמחק תוכן שנוסף
←חיבוריו: קינות על ברצלונה וייחולים לציון |
מ ניסוח על פי הכתוב. אין לי המקור. |
||
שורה 79:
==יחסו לקבלה==
יחסו של ריב"ש ל[[קבלה]] היה מורכב: מחד, היה הוא מתלמידי תלמידיו של ה[[רמב"ן]], מגדולי העוסקים בתורה זו. מאידך, לא ראה בעין יפה תופעות קבליות שונות בדורו אשר גבלו, לדעתו, ב[[עבודת אלילים|עבודה זרה]]. בתשובה המפורסמת שלו בנושא זה (שו"ת ריב"ש סימן קנ"ז) כתב נגד עיסוק בקבלה מצד אלו שלא קיבלו את הדברים מפי רבם. ריב"ש מתייחס למנהג המקובלים בני דורו לכוון ב[[תפילה (יהדות)|תפילה]] בכל פעם ל"ספירה" אחרת מ[[עשר הספירות]] האלוהיות, ומביא על כך את דברי רבו, ר' פרץ הכהן: {{ציטוט|תוכן="וגם הודעתיך, כי מורי הרב רבי פרץ הכהן ז"ל, לא היה כלל מדבר ולא מחשיב באותן הספירות. גם שמעתי מפיו, שהרב רבי [[שמשון מקינון]] ז"ל, שהיה רב גדול מכל בני דורו, וגם אני זכור ממנו ואם לא ראיתיו בעיני, והוא היה אומר: אני מתפלל לדעת זה התינוק; כלומר, להוציא מלב המקובלים, שהם מתפללים פעם לספירה אחת ופעם לספירה אחת, כפי עניין התפילה".}}
בהקשר זה ציטט דברים חריפים מפי אחד הרבנים בני דורו, שהשווה בין עשר הספירות בקבלה לבין "[[השילוש הקדוש]]" של ה[[נצרות]]: {{ציטוט|תוכן="...וכל זה הוא דבר זר מאוד בעיני מי שאינו מקובל כמו הם; וחושבים, שזה אמונת שניות. וכבר שמעתי אחד מן המתפלספים מספר בגנות המקובלים, והיה אומר: הנוצרים מאמיני השילוש, והמקובלים מאמיני העשיריות".}}
[דרך אגב, אף שדבריו של הריב"ש באו כהתנגדות חריפה וכסתירה לכאורה לקבלה - פתגם זה "אני מתפלל לדעת זה התינוק" (בשם רבי שמשון מקינון) הפך לאבן יסוד פורץ דרך בשיטתו של [[הרבי מליובאויטש|הרבי מליובאוויטש]] המסבירה את המעלה שיש לתפילת התינוק (או המתפלל בדומה לתינוק) להשם עצמו ללא ממוצעים ספירות ומידות .]▼
ריב"ש מספר כי דעתו של הר"ן, רבו, לא הייתה נוחה מעיסוקו של רבו, הרמב"ן, בקבלה:{{ציטוט|תוכן="וכן הודעתיך מה שאמר אלי בייחוד מורי הרב רבינו נסים ז"ל, כי הרבה יותר מדאי תקע עצמו הרמב"ן ז"ל להאמין בעניין הקבלה ההיא; ולזה איני תוקע עצמי באותה חכמה, אחר שלא קבלתיה מפי מקובל חכם. ואם ראיתי באורים על סודות הרמב"ן ז"ל, וגם הם אינם מגלים שרשי החכמה ההיא, ומגלים טפח ומכסים כמה טפחים, וקרוב לטעות בדבר מהם; ולכן בחרתי לבל יהיה לי עסק בנסתרות".}}
את תשובתו זו חותם ריב"ש במילים: {{ציטוט|תוכן="ולזה אני אומר, שאין לסמוך בדברים כאלו אלא מפי חכם מקובל, ועדיין אולי".}}
אם כן, ריב"ש
=== חב"ד על דברי הריב"ש בעניין הקבלה ===
על דבריו של ריב"ש בעניין הקבלה השיב [[מנחם מנדל שניאורסון (הצמח צדק)|אדמו"ר הצמח צדק]] בספרו [[דרך מצותיך]]{{הערה|שם=צמח|1={{קישור כללי|כתובת=https://hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=16082&st=&pgnum=244&hilite=|הכותב=|כותרת=דרך מצותיך (טעמי המצות) - שורש מצוות התפילה פרק ח' - דף קי"ח עמוד א (תחילת הנושא מפרק ה)|אתר=hebrewbooks.org|תאריך=|תאריך_וידוא=2020-11-17}}}} לפי דרכו, שיטת תורת הנסתר ושיטת תורת הנגלה הן למעשה שני פנים של תפישה אחת אחודה. התפילה היא לקב"ה "ולא חלילה וחס לישות אחרת", אבל הקב"ה מתגלה "במידה מסוימת", לדוגמה הוא מתגלה כרחמן, מידה שהיא בספירת התפארת - מיצוע בין חסד לגבורה, ולכן יש לפנות אליו על פי שם זה "הרחמן" כשמבקשים בקשה אשר לה דרושים רחמים, כדי שהמבקש ידייק בבקשתו. לפי הצמח צדק, רעיון זה של "כוונה בשם", כלומר דיוק השימוש בשמותיו הנכונים של הקב"ה בהתאם לתפילה, מתאים למדרש חז"ל<ref>מדרש תהלים סו"ס צא.</ref>:
::"מפני מה ישראל צועקים בתפלה דווקא ואינן נענין? מפני שאין יודעין לכוין בשם".
▲
==לקריאה נוספת==
| |||