התבטאות גנים – הבדלי גרסאות
תוכן שנמחק תוכן שנוסף
אין תקציר עריכה |
אין תקציר עריכה תגית: תו כיווניות מפורש |
||
שורה 1:
{{להשלים|כל הערך=כן|נושא=מדעי הטבע}}
'''התבטאות גנים''' היא התהליך בו מידע האצור ב[[גן (ביולוגיה)|גן]] אחד או יותר מתורגם ל[[תוצר גן|תוצר גני]] תפקודי.
תהליך זה מופיע בכל צורות החיים הידועות, החל בבסיסיות ביותר כמו [[נגיף|נגיפים]] ו[[פרוקריוטים|אורגניזמים חד-תאיים]] ([[חיידק]]ים ו[[אצות]]), וכלה ב[[איקריוטים|אורגניזמים רב-תאיים]], והוא אחראי ליצירת המנגנון הרב-מולקולרי המהווה חיים. תהליך ההתבטאות מתומצת ב[[הדוגמה המרכזית של הביולוגיה המולקולרית|דוגמה המרכזית של הביולוגיה המולקולרית]], כפי שנוסחה על יגי [[פרנסיס קריק]] ב-1958, והורחבה לאחר מכן.
ב[[גנטיקה]], התבטאות גנים היא הרמה הבסיסית ביותר בה ה[[גנוטיפ]] מוביל ל[[פנוטיפ]], שכן [[קוד גנטי|הקוד הגנטי]] מקבל ביטוי מעשי באמצעות תהליך זה, ותכונותיהם של תוצרי ההתבטאות יוצרות בסופו של תהליך את הפנוטיפ של היצור כולו.
מרכיביו העיקריים של תהליך ההתבטאות הם שלבי ה[[שעתוק (ביולוגיה)|שעתוק]],
==פעולות בתהליך ההתבטאות==
שורה 11 ⟵ 13:
{{ערך מורחב|שעתוק (ביולוגיה)}}
יצירת גדיל [[RNA]] המשלים לקטע ה-DNA ממנו נוצר נקרא '''שעתוק''', ונעשה באמצעות החלבון [[RNA פולימראז]] אשר מציב [[ריבונוקליאוטיד]] בגדיל ה-RNA שנוצר, ה[[זיווג בסיסים|משלים]] לגדיל התבנית, וזהה לגדיל המקודד, שבעצמו גם משלים לגדיל התבנית (מלבד החלפה של הבסיס [[תימין]] ב[[אורציל]]).
על אף שעקרון השעתוק זהה בין [[פרוקריוטים]] ו[[איקריוטים]], לפיו נוצרת מולקול RNA המשלימה למקטע DNA מסוים, ישנם הבדלים בתהליך עצמו, בבקרה על התהליך ובחלבונים השותפים.
לאחר השעתוק, מולקולות ה-RNA עוברות [[עיבוד RNA|עיבודים]] שונים, ובנוסף יכולות לעבור [[עריכת RNA|עריכה]]. RNA שאינו מקודד לחלבון מתקפל ליצירת מבנה שניוני יציב ופעיל. מולקולות [[pre-mRNA]] המיועדות להיות חלבונים עוברות שלבי [[עיבוד RNA|עיבוד]] נוספים, עד שהופכים למולקולת mRNA בוגרת אשר מתורגמת לחלבון.
=== שחבור ===▼
=== עיבוד mRNA ===
==== איקריוטים ====
[[קובץ:Pre-mRNA.svg|שמאל|ממוזער|404x404px|איור של מולקולת ה-pre-mRNA (למעלה), ובה אקסונים (אדום) ואינטרונים (תכלת) ומולקולת mRNA בוגרת הנוצרת ממנה לאחר תהליכי העיבוד. ה[[אזור לא מתורגם|אזורים שאינם מתורגמים]](בירוק) לא יכללו בחלבון שיווצר לאחר התרגום. הכיפה והזנב (בכחול ובצהוב, בהתאמה) נוספו בתהליך העיבוד ואינם מגיעים מהגן העובר התבטאות]]
mRNA באיקריוטים חייב לעבור כמה שלבי עיבוד בכדי להיות בשל לשלב התרגום.
# הוספת כיפה לקצה '5 של ה-mRNA, המייצב את המולקולה ומונע את פירוקה. לכיפה זו נקשר קומפלקס המאפשר את יצירת התעתיק מה[[גרעין]] ל[[ציטוזול]], שם מתרחש התרגום.
# [[פוליאדנילציה]] - הוספת זנב פוליאדנין (polyA) לקצה '3 של ה-mRNA, אשר תורם ליציבות התעתיק.
# [[שחבור (ביולוגיה)|שחבור]] - ה-pre-mRNA באיקריוטים כולל [[אקסון (גנטיקה)|אקסונים]] ו[[אינטרון|אינטרונים]]. בתהליך השחבור מוסרים האינטרונים והאקסונים מוצמדים זה לזה. השחבור מאפשר יצירת חלבונים שונים מאותו הגן באמצעות תהליך של [[שחבור אלטרנטיבי]], באמצעות הכללת או הסרת אקסונים.
==== פרוקיוטים ====
ה-mRNA הפרוקריוטי מוכן לתרגום מיד לאחר השעתוק, וזאת מפאת חוסר ההפרדה הפיזי בין התהליכים (באיקריוטים, ממברנת הגרעין יוצאת חיץ פיזי בינהם). נוסף על כך, בגנום הפרויקריוטי אין [[אינטרון|אינטרונים]], ולכן אין צורך בשלב השחבור.
=== עיבוד RNA לא מקודד ===
{{הפניה לערך מורחב|ערכים=rRNA#ייצור rRNA, microRNA#ביוגנזה}}
ברוב היצורים, RNA לא מקודד משועתק כפרוקורסור שעובר עיבוד לקבלת התוצר הפעיל. עיבודים אלו כוללים ביקועים שונים, הסרת חלקים מהרצף, עיבודים כימיים לבסיסים עצמם (כמו [[מתילציה]] ו[[פסוידואורדינלציה]]).
===תרגום===
{{ערך מורחב|תרגום (ביולוגיה)}}
'''תרגום''' הוא תהליך בו
בשלב זה מולקולת ה-mRNA הבוגרת יכולה להכיל שלושה חלקים, כאשר הראשון והשלישי אינם הכרחיים ומשמשים לבקרה וליציבות:
# [[אזור לא מתורגם]] בקצה 5' (UTR '5)
# [[אזור מקודד]]
# [[אזור לא מתורגם]] בקצה 3' (UTR '3)
באזור המקודד נמצא [[מסגרת קריאה|מסגרת הקריאה]], אשר מתורגמת בשלשות ([[קודון|קודונים]]), כאשר כל שלושה ריבונוקליאוטידים [[הקוד הגנטי|מסמלים]] חומצה אמינית או את נקודת סיום התרגום. כאשר מולקולת ה-mRNA נמצאת ב[[ריבוזום]], [[tRNA]] ניגשים לקודון ובודקים האם האנטי-קודון שלהם משלים לקודון ב-mRNA, ואם כן, החומצה האמינית משורשרת לחלבון המתארך, והריבוזום נע לקודון הבא.
===קיפול חלבונים===▼
'''[[קיפול חלבונים]]''' (ב[[אנגלית]]: '''Protein Folding''') הוא תהליך בו החלבונים שזה עתה נוצרו מקבלים מבנה [[מרחב תלת-ממדי|תלת-ממדי]]. כיוון שהחלבון ב[[מבנה ראשוני|מבנהו הראשוני]], כלומר כשרשרת ארוכה של [[חומצות אמינו]] ללא מבנה מוגדר, אינו פעיל - כדי למלא את ייעודו עליו להתקפל, כלומר ליצור מבנה תלת-ממדי. בסיום הקיפול, החלבון נמצא במבנה המכונה [[מבנה נטיבי]] (Native state).▼
בפרוקריוטים תהליך התרגום נעשה תוך כדי תהליך השעתוק.
▲=== קיפול חלבונים ===
[[קובץ:Protein folding.png|שמאל|ממוזער|250px|חלבון לפני הקיפול ואחריו]]
{{הפניה לערך מורחב|קיפול חלבונים}}
[[קובץ:ProteinStructures.gif|שמאל|ממוזער|250px|היררכיית מבנה החלבון]]
▲'''[[קיפול חלבונים]]'''
[[מבנה שניוני]] של חלבון כולל לרוב אלמנטים מחזוריים, כגון [[סליל אלפא]] ו[[משטח בטא]], הנובעים מ[[קשרי מימן]] בין קבוצות ה-NH וה-CO של ה[[קשר פפטידי|קשרים הפפטידיים]] בשרשרת הראשית. [[מבנה שלישוני]] מתייחס למבנה המרחבי של מקרומולקולה אחת המתקפלת במרחב, ו[[מבנה רביעוני]] הוא חיבורם של מבנים שלישוניים יחד.
חלבונים צריכים לפעול במיקום תוך או חוץ תאי מסוים. לשם כך הם מעוברים בצורה אקטיבית למיקום היעד. חלבונים יכולים לשאת ברצף [[אות פפטידי]] המאותת לתא היכן עליו להתבטא. בפרוקריוטים מדובר בתהליך פשוט יותר, בגלל שאין מידור תוך תאי. באיקריוטים, לעומת זאת, ישנם תהליכים רבים הדואגים לכך שכל חלבון יגיע לאתר היעד שלו, כגון אברונים בתוך התא, ה[[מטריצה חוץ-תאית|מטריצה החוץ-תאית]] או תאים אחרים ([[הורמון|הורמונים]], לדוגמה). באיקריוטים, [[מערכת גולג'י]] מעבדת מולקולות חלבון ומכווינה אותם לאיזורים שונים בתא.
== ראו גם ==
* [[בקרת גנים]]
* [[בקרת שעתוק]]
==קישורים חיצוניים==
{{ויקישיתוף בשורה}}
== הערות שוליים ==
{{קצרמר|ביולוגיה}}
[[קטגוריה:גנטיקה מולקולרית]]
| |||