מנחם שינקין – הבדלי גרסאות

 

==קורות חייו==

 

בגיל רך התייתם מהוריו, ובזכות אחיו הגדול נמצאה משפחה אמידה ב[[מחוז מוהילב|פלך מוהילב]] שאספה אותו לביתה. בצעירותו למד [[תלמוד תורה|תורה]], ולפרנסתו עסק כ[[מורה פרטי|מחנך]] במשפחת קרול האמידה, בעיירה [[קריוקוב]] שבדרום [[רוסיה]]. שינקין היה מורו לעברית ויהדות של [[יעקב קרול]], מי שלימים היה פרדסן ב[[פתח תקווה]]. כמו כן, למד [[פילולוגיה]] ב[[אוניברסיטת אודסה|אוניברסיטת]] [[אודסה]]. במקביל ללימודיו ולעבודתו הציבורית והציונית, ייסד בעיר את אגודת "[[בני ציון]]" בשנת [[1898]]. בשנת [[1900]] סיים את לימודי הפילולוגיה ונבחר כציר ל[[הקונגרס הציוני הרביעי|קונגרס הציוני הרביעי]], שהתקיים ב[[לונדון]]. לפני כן ביקר ב[[ארץ ישראל]] ולמד בה את בעיות [[היישוב]] וה[[התיישבות]]. מארץ ישראל יצא לקונגרס וסיפר לצירים את מראות עיניו. [[העלייה השנייה|עלה ארצה]] בשנת [[1906]], והקים ב[[יפו]] לשכת מודיעין מטעם הוועד ה[[אודסה|אודסאי]] של "חובבי ציון" עבור המעוניינים לעלות. העדיף שבעלי אמצעים יעלו לארץ והמליץ למחוסרי האמצעים שלא יבואו. במכתב משנת [[1908]] לחבר הוועד הפועל של ההסתדרות הציונית [[אוטו ורבורג]] כתב שינקין: