הגאון מווילנה – הבדלי גרסאות
תוכן שנמחק תוכן שנוסף
אופיה > אופייה |
←תולדותיו: ע"פ ספר "הגאון" |
||
שורה 35:
סבו היה יששכר דב{{הערה|[https://www.hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=45032&st=&pgnum=8&hilite= מספר 24] בספר משפחת ריבלין}}, בנו של רבי אליהו חסיד, ועל שמו נקרא. רבי אליהו חסיד היה בנו של רבי [[משה קרמר]], רבה של [[וילנה]]{{הערה|נפטר בי"ב חשון [[תמ"ח]], על אודותיו ראו ב [http://www.hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=44340&st=&pgnum=5&hilite= הקדמת ספר '''ראש יוסף'''] לחתנו רבי יוסף [[אב"ד]] סעלץ ו[[טיקטין]].}}, ואשתו הייתה נכדתו של רבי [[משה רבקש]]{{הערה|{{HebrewBooks||באר הגולה|24323|דפו"ר, אמשטרדם תכ"ב}}}}.
עד גיל שש למד מפי רב. בגיל זה דרש ב[[בית כנסת|בית הכנסת]] הגדול בווילנה [[דרשה]] שלימד אותו אביו, ואחר כך, לבקשת רבי העשיל אב"ד וילנה, הוסיף גם פלפול שהכין בעצמו, כמבחן ליכולתו לחדש לבדו{{הערה|הקדמת בני הגר"א לביאור הגר"א לשולחן ערוך.}}. גם בספרו שנות אליהו{{הערה|ברכות פ"א מ"א ד"ה וחכמים אומרים עד חצות, וראו דברי חתנו שם.}} מובא חידוש שאמר בגיל שבע שנים. בגיל זה
בהיותו צעיר לימים נשא את חנה בת יהודה לייב מקיידאן ([[1724]]–[[1772]]). אשתו דאגה לפטור את בעלה מן הטיפול במשפחה, כדי שיוכל להקדיש את זמנו ללימוד. לאחר מותה בשנת [[תקמ"ג]], ביקש [[אפיטף|לחרות]] על [[מצבה|מצבתה]]: "ותמת חנה בשנת תקמ"ג, ה' כסלו. לא הניחה תמורה וערך / לספר שבחה אין נתיב ודרך". בהמשך נשא לאישה את גיטל בת מאיר לונץ מ[[חלם]], שהייתה אף היא אלמנה.
| |||