אש (סרט, 2020) – הבדלי גרסאות

תוכן שנמחק תוכן שנוסף
תיקון כיווניות להערת שוליים
שריפה > שרפה
שורה 26:
קבוצה של ששה צוותי כיבוי של [[השירות להגנת היערות (רוסיה)|השירות להגנת היערות]] לכודים בטבעת אש בתוך קרחת יער. מפקד הקבוצה, אלכסיי סוקולוב, מורה לכולם לשכב, להתעטף בשמיכות חסינות אש וללחוץ את פניהם לקרקע, מכיוון ש[[חמצן]] תמיד זורם מהאדמה. כולם עושים זאת, אך אחד מהם, נכנע לפאניקה, מנסה לברוח, פורץ לתוך היער הבוער ובסופו של דבר מת.
 
[[רוסיה]] עוברת עונה קשה מאוד של שריפות יער: שריפות מתפשטות ברחבי המדינה בעיצומו של קיץ חם, ממישורי [[מזרח אירופה]] ועד [[קמצ'טקה]]. כל אחד מחמשת חברי קבוצת הכיבוי שבפיקודו של אלכסיי סוקולוב מנהלים חיים שגרתיים: אשתו ההרה של פיוטר ווליצ'וק מתה פעם בשריפהבשרפה, ומאז הוא נסוג לעצמו וכל הזמן הוא צופה בסרטונים איתה בטלפון שלו; מקסים שוסטוב הוא רומנטיקן ואופטימי שאי אפשר לדכא ולעולם לא עוזב את הגיטרה שלו; לקונסטנטין ז'וראבל יש משפחה: אישה וילדים; סרגיי זוטוב מנהל מערכת יחסים עם טבחית ומתכתב עם אמו; למדריך סוקולוב יש בת, קטיה, העובדת בחדר הבקרה והיא מחוזרת על ידי המגויס רומן אילין. נודע כי אילין הציע לקטיה להטיס מטוס ולקפוץ עם מצנח, סוקולוב אוסר עליהם להיפגש ללא הסברים. אבל מפקד הבסיס, ולדימיר גרומוב, באותו יום קובע תנאי לסוקולוב: או שהוא לוקח את אילין לקבוצה כחבר שישי במקום חבר הצוות שמת, או שהוא יפרוש מהשירות. סוקולוב מחליט לקחת את אילין, מאחר שמגיעה קריאה מ[[קרליה (רפובליקה)|קרליה]] על שריפות יער ליד הכפר אולחובו.
 
בדרך לאולחובו, סוקולוב מדליק גפרור (משהו כמו טקס: אם הגפרור יכבה במהירות, אז יטפלו במהירות באש; אם הגפרור יישרף לאורך זמן, לא יהיה קל להתמודד עם האש). הפעם האש על הגפרור בוערת לאורך זמן וכמעט מגיעה לאצבעותיו של אלכסיי. בהתחלה, אילין מתנהג בהתרסה: הוא משמיע בדיחות מלוכלכות, כשהוא צונח לתוך היער, הוא נוחת על עץ. אבל בערב, בזמן שהוא מכבה את האש המתקרבת, אילין מציל את חייו של זוטוב ומגלה שתושבי המקום הציתו טבעת אש ביער מבלי להמתין למחלצים, בתקווה שהאש שהם הדליקו תרחיק את התפשטות השרפה. כתוצאה מכך, על הכבאים להציל את עצמם ולהשאיר אוהלים, כלים ומדים ביער הבוער.
 
המפגש בין הכבאים לתושבי הכפר כמעט מתגבר לסכסוך. סוקולוב מפריד בין הלוחמים ומתקשר לטייס ואלרה בטלפון לווייני כדי שיוכל להשיג מזון וכלים עבורם. ואלרה פוגש תושב מקומי, אוקופיץ', שמטיס מסוק [[מיל Mi-8]] ישן (הנקרא בחיבה "לריסה איוואנובנה") וחובב גידול דבורים, אבל כל מה שהוא יכול לשים עליו הוא צנצנת דבש וכמה שמיכות חסינות אש. בבוקר הצוות מתפצל. ז'וראבל, ווליצ'וק, שוסטוב וזוטוב הולכים לאולחובו לבקש עזרה מתושבי הכפר, ואילו אילין וסוקולוב נשארים ביער. אילין מביע את נכונותו לשרת בכנות, וסוקולוב אומר שלקטיה יש [[דיסאוטונומיה]] ובשיאה היא סובלת מהתקפי פאניקה. נעלב מקטיה, אילין בורח מסוקולוב יחד עם הטלפון הלווייני, מתקשר לאהובתו ומגלה את הקשר איתה. במהלך שיחת טלפון בחוף, אילין מבחין בשריפהבשרפה ומספר על כך לקטיה, אך בטעות משליך את הטלפון הלווייני למים.
 
ארבעה כבאים מגיעים לאולחובו, שם התושבים חוגגים חתונה. תושבי הכפר פוגשים את המצילים בעוינות, אך הגיטרה המאולתרת בביצוע שוסטוב מרגיעה את המצב. לאחר מכן, תושבי הכפר חולקים אוכל עם הכבאים ונותנים להם כלים. סוקולוב לא מוצא את אילין ולא את הטלפון שלו ומגיע לאולחובו ומדווח שעדיין יהיו בעיות עם שריפות היער; אחר כך אילין בא בריצה ואומר שהוא ראה שריפהשרפה. ואלרה ואוקופיץ', שהגיעו ב[[מסוק]], זורקים שמיכות עמידות בפני הכבאים ומאששים את דבריו של אילין. סוקולוב דורש טלפון לווייני, אילין מתוודה שהוא הפיל אותו בטעות לנהר וכתגובה סוקולוב קורע את התג משרוולו של אילין ולמעשה מגרש אותו מהצוות.
 
ללא קשר עם הבסיס, סוקולוב מודיע על הפינוי מהכפר. בזמן שהתושבים מתקבצים, האש מתקרבת מספיק ומתברר שעם נשים וילדים לא יהיה להם זמן להימלט. אי אפשר לפנות את כולם במסוק בבת אחת, מכיוון שהמסוק ישן מאוד (ייקח זמן רב להגיע לגובה ואולי בכלל לא ימריא). ואז סוקולוב מחליט לשים את הילדים בחלק האחורי של המכונית ולתלות את המכונית עם הילדים למסוק באמצעות כבל. המסוק גורר את המכונית עם הילדים והכבאי שוסטוב, שנמצא גם מאחור. במקום נהג שיכור בחתונה, ולייצ'וק לוקח אישה מקומית בהריון ואמה ב[[אוטובוס]] ל[[בית חולים|בית החולים]]. סוקולוב, אילין, זוטוב וז'וראבל מפנים תושבים מאולחובו. קטיה בבסיס מנסה להעביר תגבורת לצוות של אביה בקרליה. ווליצ'וק לוקח את הנשים בבטחה לגשר, אך לא מצליח לחצות את הגשר הבוער: האוטובוס נופל ונתקע מעל ה[[מים]]. האם יולדת את בתה ממש באוטובוס הבוער, ווליצ'וק מציל גם נשים וגם ילד שזה עתה נולד.
שורה 38:
המכונית התלויה על חבל המסוק מתחילה להתפרק ממש באמצע היער הבוער. אוקופיץ' ו-ואלרה צריכים להנחית מסוק בקרחת יער כדי לאסוף את הילדים ואת שוסטוב מהרכב. כצפוי, אי אפשר להרים את המסוק הישן לאוויר. שוסטוב זורק את המטען, את הגיטרה ומנקז חלק מהדלק; הילדים זורקים את הנעליים והבגדים שלהם לאדמה. כתוצאה מכך, המסוק ממריא מהקרקע, אך אינו יכול לעלות לגובה. ואז שוסטוב אומר לילדים להאמין בנס: לעצום עיניים ולדמיין שהם עפים. הילדים עושים בדיוק את זה. לאחר מכן המסוק ממריא, כי שוסטוב, בזמן שהילדים לא ראו, קפץ בעצמו מהמסוק. שוסטוב מנופף בידו לילדים, מחייך ומת באש.
 
סוקולוב, אילין, זוטוב וז'וראבל, יחד עם התושבים, מתבוננים כיצד השריפההשרפה הורסת את אולחובו, ולאחריה הם עוברים דרך היער הבוער עד הנהר; ואילו נהג האוטובוס השיכור לקח איתו 200 מטר של כבל מתכת. סוקולוב מניח ביד אחת את הכבל בשביל בטוח לנהר ומגיע אליו ואז יורה כלפי מעלה באקדח איתות לאותת לכפריים ולחברים, אך המטען מתפוצץ ממש בתא המטען. סוקולוב המותש חוזר לאורך הכבל חזרה לאחרים ומאבד הכרה, אחרי ששאף עשן. זוטוב וז'וראבל לוקחים את תושבי הכפר בכבלים, ואילין גורר עליו את סוקולוב בכל הכוח. בינתיים, בבסיס, גרומוב מסביר לקטיה כי שליחת מטוסים כבדים לכפר זעיר ללא פקודה תהיה פשע רשמי מצידו, אך בסופו של דבר הוא מחליט שעדיף לפנות לבית המשפט מאשר לקבור את חבריו. גרומוב וקטיה טסים לקרליה יחד; במהלך הטיסה קטיה מתגברת על התקפי הפאניקה שלה. אילין מבחין במטוס כיבוי אש גדול בשמיים ונותן שלט, כשהוא זורק כמה פעמים קסדה עם פנס לאוויר. הטייסים במטוס Be-200 מכבים את אש היער במקום בו הם גילו את תנועת האור, זרמי המים מביאים את סוקולוב לחיים.
 
תושבי הכפר החלו לבנות כפר חדש ליד הנהר. כוחות הכיבוי הניחו פרחים לאנדרטה לזכר חבריהם שמתו בעת מילוי תפקידם, עם תצלום של שוסטוב. ווליצ'וק מתיידד עם האישה בהריון והופך אב לילדה. זוטוב מתקרב לברמנית ופוגש את אמו. ז'וראבל חזר למשפחתו והפך למפקד הקבוצה במקום סוקולוב. סוקולוב עצמו לא התערב במערכת היחסים של קטיה עם אילין ומאפשר להם לטוס יחד להחזיר. עייף בעקבות עונה שלמה של שריפות, גרומוב נרדם במשרדו. שטחה של רוסיה על המסך מאחוריו, שבתחילת הסרט היה מכוסה במעגלים אדומים (מקומות בהם התרחשו והתפשטו שריפות ענק), עתה נקי כמעט. קבוצה של צוותי כיבוי, שבראשה ז'וראבל, נשלחת למשימה חדשה. סוקולוב, צופה בחברים שעוזבים, מדליק מחדש את ה[[גפרור]].