ויקיפדיה

שמעון גרשון רוזנברג – הבדלי גרסאות

עיון אינטראקטיבי בהיסטוריה
→ העריכה הקודמתהעריכה הבאה ←
תוכן שנמחק תוכן שנוסף
חזותיקוד ויקי
Noon (שיחה | תרומות)
מנטרים
28,440 עריכות
פתיח
תגיות: עריכה ממכשיר נייד עריכה דרך האתר הנייד עריכה מתקדמת מהנייד
Noon (שיחה | תרומות)
מנטרים
28,440 עריכות
אין תקציר עריכה
תגיות: עריכה ממכשיר נייד עריכה דרך האתר הנייד עריכה מתקדמת מהנייד
שורה 18:
 
== ביוגרפיה ==
נולד וגדל ב[[ירושלים]], לשלום זליג ולסאסי, [[ניצולי השואה]],. אביו היה אחד מפועליו של [[אוסקר שינדלר]]. למד בבית הספר נווה עציון ב[[שכונת בית וגן]], והמשיך בישיבה התיכונית [[נתיב מאיר]] וב[[ישיבת הסדר|ישיבת ההסדר]] [[כרם ביבנה]]. בשנת תשל"ג החל ללמוד ב[[ישיבת מרכז הרב]], אצל הרב [[שלמה פישר]] ואצל מספר מקובלים. באותה שנה נישא למרים זיו. לאחר נישואיו החל ללמוד בכולל של [[ישיבת הכותל]]. את הכינוי שג"ר שבו הוא מוכר קיבל בישיבה התיכונית, כאשר אחד הרבנים ראה את ראשי התיבות על נרתיק ה[[טלית]] שלו, וכינה אותו כך בתור הלצה.
 
נפצע קשה ב[[מלחמת יום הכיפורים]] כאשר לחם בקרבות ה[[שריון]] ב[[רמת הגולן]]. ה[[טנק]] שבו לחם ספג פגיעה ישירה ושניים מחבריו לספסל הלימודים בישיבהמהישיבה שהיו איתו בטנק נהרגו במקום. הוא עצמו [[כוויה|נכווה]] קשה, ורק בקושי הצליח להיחלץ{{הערה|ראו גם: {{דעת||daat/kitveyet/shana/siach-4.htm|שיח לוחמים בעשור למלחמת יום כיפור}}}}. לאחר שהחלים מפציעתו חזר ללימודים. [[הוסמך לרבנות]] בתחילת שנת [[תשל"ו]] על ידי הרב [[נסים דוד עזראן]].
 
בחודש פברואר 2007 (שבט [[תשס"ז]]) נתגלההתגלה כי הוא חולה ב[[סרטן הלבלב]]. הדבר גרם לו לעזוב את הישיבה לצורך טיפולים. הוא ורעייתו עברו להתגורר במושב [[גבעת ישעיהו]], בכך מימש חלום רב שנים. את כתביו מסר לעמיתו בראשות הישיבה, הרב [[יאיר דרייפוס]], לצורך טיפול בהכנתם לדפוס. בערב שנערך לרפואתו ב-21 במאי 2007, הוכרז על הקמת מכון להוצאת כתביו לאור. הרב שג"ר הלך לעולמו כחודש לאחר מכן, ב[[כ"ה בסיוון]] תשס"ז, ונקבר ב[[בית הקברות בהר הזיתים]] בירושלים.
 
בשנת [[2012]] יצא סרטו של הרב [[מרדכי ורדי]], "לרדוף אחרי הצל", העוסק בדמותו של הרב שג"ר.
 
===ר"מ וראש ישיבה===
בשנות השמונים לימד כר"מ דומיננטי ב[[ישיבת הכותל]] ואף החליף את ראש הישיבה, הרב [[ישעיהו הדרי]] שיצא לשבתון, למשך שנה (כאשר זה האחרון יצא לשנת שבתון). בעקבות התלכדותה של קבוצת תלמידים סביבו ומתחים פנימיים פרש מן הישיבהמהישיבה.
 
ב-[[1984]] היה ממקימי [[ישיבת מקור חיים (שפע)|ישיבת שפע מקור חיים]]. בראשות הישיבה עמד הרב [[עדין שטיינזלץ]] והיא הוקמה במטרה לתת מקום לתפיסות חדשניות יותר. יחד איתו עברו אליה קבוצה מתלמידיו בישיבת הכותל. בהמשך התגלעו מחלוקות חינוכיות והישיבה נסגרה בקיץ [[1988]], סוף זמן קיץ תשמ"ח{{הערה|[[אריאל הורוביץ (עיתונאי)|אריאל הורוביץ]], [https://musaf-shabbat.com/2017/06/18/מתח-גבוה-אריאל-הורוביץ/ מתח גבוה], מוסף שבת של מקור ראשון, 16 ביוני 2017}}. בשנת תשמ"ט עמד במשך שנה אחת בראש בית המדרש של [[מעלה - המרכז לציונות דתית]], יחד עם הרב [[יואל בן נון]] ופרופ' [[שלום רוזנברג]]. בשנת תש"ן ייסד פרופ' [[בנימין איש שלום]] את בית המדרש של [[בית מורשה]] ומינה אותו לראש בית המדרש יחד עם הרב [[אליהו בלומנצוייג]].
 
בסוף שנת תשנ"ו הקים את [[ישיבת שיח יצחק]] יחד עם הרב [[יאיר דרייפוס]], שם שימש ראש ישיבה עד לפטירתופטירתו. כמו כן כיהן כראש בית המדרש 'עורי', ולימד ב[[מדרשת לינדנבאום]]. התגורר בשכונת [[קריית משה]] בירושלים, היה נשוי ואב לשישה ילדים. ד"ר אהוד פירר שהיה תלמידו בישיבת שיח יצחק מתאר את אישיותו כפי שהשתקפה בעיניו כתלמיד: "ראש הישיבה מיוסר ומתלבט, זה שלעולם לא אמר דברים נחרצים וששיעוריו תמיד הכילו הרבה יותר שאלות מתשובות"{{הערה|שם=חלל|1=ד"ר אהוד פירר, [https://hashiloach.org.il/הפילוסופיה-של-החלל-הפנוי/ הפילוסופיה של החלל הפנוי], [[השילוח (כתב עת ישראלי)|השילוח]]}}.
 
ב-2007, מספר חודשים לפני פטירתו, כינס את תלמידיו והודיע שהוא חולה ב[[סרטן (מחלה)|סרטן]] סופני.
אוחזר מתוך "https://he.wikipedia.org/wiki/שמעון_גרשון_רוזנברג"