אחמד שאה מסעוד – הבדלי גרסאות
תוכן שנמחק תוכן שנוסף
אין תקציר עריכה |
|||
שורה 3:
| כיתוב = {{תמונה להחלפה}}
|תפקיד1={{תפקידים מוויקינתונים}}}}
'''אחמד שאה מסעוד''' (ב[[פשטו]]: '''احمد شاه مسعود''', [[2 בספטמבר]] [[1953]] - [[9 בספטמבר]] [[2001]]) היה מנהיג [[אפגניסטן|אפגני]], ממנהיגי הלוחמים נגד ה[[ברית המועצות|סובייטים]] ב[[מלחמת אפגניסטן הראשונה]], שמילא תפקיד מרכזי בסילוקם של הכוחות הכובשים, ובעקבות כך זכה לכינוי "האריה
בעקבות נסיגת הסובייטים ולאחר התמוטטותה של ממשלת [[נג'יבוללה]] הקומוניסטית שנתמכה על ידי [[ברית המועצות]], מונה לשר ההגנה בממשלתו הזמנית של [[בורהאנודין רבאני]] שהורכבה מנציגי הפלגים השונים. עם זאת, המדינה סבלה מחוסר יציבות בשל התנגדותם של הפלגים האסלאמיים הרדיקליים לממשלה זו, התנגדות שהובילה למלחמת אזרחים עקובה מדם. אחמד שאה מסעוד היה מצביא מוכשר והצליח להנחיל תבוסות רבות למתנגדיו, אך בסופו של דבר נאלץ לסגת מהבירה [[קאבול]] בעקבות עדיפותו הצבאית של ארגון ה[[טליבאן]] (שהיה הפלג הרדיקלי הדומיננטי) שנתמך בצורה מסיבית על ידי פקיסטן.
שורה 9:
בעקבות עליית הטליבאן לשלטון ב-1996, הקים ושימש כמנהיגה הצבאי של החזית האסלאמית המאוחדת (הידועה גם בשם "[[הברית הצפונית]]") שלחמה בטליבאן והתבססה בצפון-מזרח המדינה. ב-9 בספטמבר 2001, יומיים לפני [[הפיגוע במגדלי התאומים]], נפגש מסעוד באזור טקהאר עם שני אנשים שהתחזו לעיתונאים והיו ככל הנראה מחבלים מתאבדים מ[[אל-קאעידה]]. המחבלים פוצצו עצמם והתנקשו במסעוד.
מסעוד, מוסלמי סוני ממוצא טג'יקי, נולד והתחנך במחוז [[
לאחר עליית ממשלת [[חאמיד כרזאי]] בעקבות [[מלחמת אפגניסטן השנייה]] הוכרז מסעוד כ[[גיבור לאומי]] ויום מותו ב-9 בספטמבר הוכרז כחג לאומי בשם "יום מסעוד".
==ביוגרפיה==
אחמד שאה מסעוד נולד בשנת [[1953]] בעיר [[בזאראק]] אשר נמצאת במחוז [[
בשנת 1973 [[מוחמד דאוד קאן]] צבר כוח ונהפך לנשיא הרפובליקה של אפגניסטן, דבר שהוביל ליצירת קבוצות איסלאמיות אשר התנגדו לקומוניזם ולהשפעה הגוברת של [[ברית המועצות]] באפגניסטן. במהלך זמן זה, בעת שלמד באוניברסיטה, מסעוד נעשה מעורב בתנועה האיסלאמית שהייתה תחת הנהגתו של [[בורהנודין רבאני]], אשר היה פרופסור באוניברסיטה.
שורה 25:
המפלגה החלה ברפורמות בעלות אופי [[מרקסיזם-לניניזם|מרקסיסטי-לנינסטי]]. הרפורמות והזיקה של המפלגה לברית המועצות נתקלו בהתנגדות חזקה של האוכלוסייה, בייחוד כאשר הממשלה ניסתה לאכוף את המדיניות המרקסיסטית שלה על ידי מעצר, הגליה או רצח של המתנגדים. מעריכים כי בין 50,000 ל-100,000 אנשים נעצרו או נרצחו על ידי הכוחות הקומוניסטיים באזורי המרחב הכפרי/פריפריה בלבד.{{מקור}} כתוצאה מן הדיכוי, אזורים גדולים במדינה, בייחוד באזורים הכפריים החלו להתארגן למרד נגד הממשלה החדשה. באפריל 1979 התסיסה הגיעה ל-24 מתוך 28 המחוזות של אפגניסטן. כמחצית מן [[צבא אפגניסטן|הצבא האפגני]] ערק או הצטרף להתקוממות.
בזכות האמונה כי ההתקוממות כנגד הממשלה הקומוניסטית תקבל תמיכה מן העם, החל מסעוד ב-6 ביולי 1979 במרד במחוז
=== ההתנגדות לפלישה הסובייטית (1979–1989) ===
{{הפניה לערך מורחב|מלחמת אפגניסטן (ברית המועצות)}}
בעקבות הפלישה והכיבוש הסובייטי של אפגניסטן, הכין מסעוד תוכנית אסטרטגית לגירוש הכוחות הפולשים ולהפלת השלטון הקומוניסטי. השלב הראשון בתוכנית הייתה הקמת כוח התנגדות שייהנה מאמון העם. השלב השני היה "מלחמה אקטיבית" על מעוז
מתחילת המלחמה, כוחותיו של מסעוד תקפו את האזורים שנכבשו על ידי הסובייטים, הקימו מארבים לשיירות וגרמו למחסור בדלק בבירה קאבול. בתגובה ערכו הכוחות הסובייטים סדרה של מתקפות משוריינות על מחוז
בשנת 1983, הציעו הסובייטים למסעוד הפסקת אש זמנית, אשר התקבלה על ידיו וזאת במטרה לבנות מחדש את כוחותיו ולאפשר לאזרחים הפוגה מן ההתקפות הסובייטיות. מסעוד ניצל את ההפוגה בצורה טובה, הוא הקים את [[המועצה המפקחת (אפגניסטן)|המועצה המפקחת]] (شوراء نظار) אשר איחדה 130 מפקדים המגיעים מ-12 מחוזות שונים שנמצאו בלחימה. המועצה הייתה כמעין מפלגה חיצונית למפלגות של פשאוור שהיו מועדות ליריבויות והתקוטטויות בינן לבין עצמן. יתר על כן עזרה המועצה בהחלקת ההבדלים והיריבויות שהיו קיימות כתוצאה ממחלוקות פוליטיות ואתניות. מועצה זו היוותה דוגמה למה שיכל לקום בהמשך בתור הצבא האיסלאמי באפגניסטן המאוחדת.
שורה 37:
היחסים של מסעוד עם מטה המפלגה בפשאוור היו מתוחים לעיתים קרובות כתוצאה מן העובדה ש[[בורהנודין רבאני]] התעקש לתת אספקת כלי נשק שווה עבור כל המפקדים האזוריים כולל אלו שכמעט לא השתתפו בלחימה. כדי לפצות על מחסור זה, הסתמך מסעוד על הכנסות נמשכות מיצוא של [[ברקת]] ו[[לפיס לזולי|אבן התכלת]], שמנוצלים באופן מסורתי בצפון אפגניסטן.
על מנת לארגן תמיכה בלוחמיו, מסעוד הקים מערכת מנהלית שכפתה חוק וסדר באזורים שהיו תחת שליטתה. מחוז
כתוצאה מן ההתרחבות של כוחותיו של מסעוד, נשיא המדינה מטעם הסובייטים, [[בברק כארמל]] (ببرک کارمل) שהכוחות הסובייטים יחזרו לתקוף במטרה לרסק את הקבוצות במחוז
על אף שהיה נתון תחת מתקפה קבועה של כוחות [[הצבא האדום]] וכוחות הצבא האפגני ששיתף פעולה עם הסובייטים, הצליח מסעוד להגדיל את כוחו הצבאי. בתחילה, בשנת [[1980]] מנה הכוח שפעל תחתיו קצת פחות מ-1,000 לוחמי גרילה מצוידים היטב, ובשנת 1984 מנו לוחמי עמק
הארגון הצבאי של מסעוד הביא לפשרה יעילה בין שיטת הלחימה המסורתית של האפגנים לבין העקרונות המודרניים של לוחמת גרילה שאותם הוא למד מספריהם ועבודותיהם של [[מאו דזה-דונג]] ו[[צ'ה גווארה]]. כוחותיו של מסעוד נהפכו ונחשבו לכוחות היעילים ביותר מבין כל תנועות ההתנגדות השונות באפגניסטן. [[ארצות הברית]] סיפקה דברים מועטים אם בכלל לכוחותיו של מסעוד. אחת מן הסיבות לכך נבעה מכך שרוב מימון הנשק הלך ל[[פקיסטן]] אשר העדיפה את מנהיג אחת מן המיליציות היריבות גולובודין חכתמיאר. בראיון נשמע מסעוד שאומר "חשבנו שה-CIA יודע הכל, אבל הם לא. הם תמכו באנשים בעייתיים (התכוון לחכתמיאר)". תומכיו העיקריים של מסעוד ב[[מחלקת המדינה של ארצות הברית|מחלקת המדינה האמריקנית]] היו אדמונד מקוויליאמס ופיטר טומסן, שהיו בשטח באפגניסטן ובפקיסטן. במסגרת המלחמה נגד הסובייטים זרמו עשרות אלפי מתנדבים מבחוץ אל תוך אפגניסטן וזאת תוך מטרה להפוך לחלק מלוחמי המוג'יהידין שנלחמים בכוחות הסובייטים.
| |||