יעקב ישראל דה האן – הבדלי גרסאות

אף היו מאמרים שניסו להעביר את האחריות לצד הנפגע:

{{ציטוט|תוכן=בירושלים נרצח דה-האן... מלחמה היתה לו בארץ ובבוניה, מלחמה למוות ולחיים, מלחמה עד חורמה! ומה הפלא אם שטנה מסוכנת זו ואם בגידה לאומית זאת עוררה כנגדו את הלבבות, וכל החי והבריא בישראל רחש לו שאט נפש ושנאת בוז. ומה הפלא, אם המעשים המסוכנים הללו עודדו את מישהו מהמקריבים שעה שעה, ימים ושנים את נפשם על מזבח התחיה לנקום את נקמת עמו וארצו...|מקור="הד ליט", גליון 14, י"ד תמוז תרפ"ד, קובנא{{הערה|הופיע בספר '''הקדוש רבי יעקב ישראל דה-האן הי"ד''' - הרצח הציוני הראשון בארץ ישראל, עורכים: צבי משי-זהב ויהודה משי-זהב, ירושלים תשמ"ו, עמ' 244.}}}}.

{{ציטוט|תוכן=דה-האן – אויבה של הציונות, לא היה מדקדק בתכסיסי מלחמתו, לפעמים תכופות נאלצו להתייצב במערכה נגד עלילותיו... שוכחים הם ["בעלי "אגודת ישראל" החרדים הקיצוניים"] הלכה מפורשת ב"יד החזקה" של הרמב"ם (חובל ומזיק פ"ח הל' י"א):"ומעשים בכל זמן בערי המערב להרוג מוסרים... שכחו, שבהרבה קהילות היו מבערים את הרע בסתר וקנאים היו פוגעים במלשינים (עי' שו"ת הרמ"א סי' י"א ושו"ת זקן אהרן סי' צ"ח)...|מקור=עתון "העולם", שבועון מטעם ההסתדרות הציונית, גליון ל', כ"ג תמוז תרפ"ד, עמ' 598{{הערה|הופיע בספר '''הקדוש רבי יעקב ישראל דה-האן הי"ד''' - הרצח הציוני הראשון בארץ ישראל, עורכים: צבי משי-זהב ויהודה משי-זהב, ירושלים תשמ"ו, עמ' 242.}}}}.

ה[[פובליציסט]] [[אורי קיסרי]] כתב ב"[[דבר (עיתון)|דבר]]", כשנה וחצי לאחר הרצח: