ישראל קנוהל – הבדלי גרסאות

על פי חישובו של קנוהל מימי עליית החיקסוס עד בריחת העפירו עברו בדיוק 430 שנה כמתואר במקרא ב{{תנ"ך|שמות|יב|מא}}.{{מקור|לפי "איך נולד התנ"ך" מדובר ב-40 שנה ולא 430}}

 

 

בספרו "השם: המספרים הסודיים של התנ"ך ותעלומת יציאת מצרים" (הוצאת דביר, 2012) מציג קנוהל את השערתו כי מזמור [[תהילים ס"ח]] הוא הטקסט העתיק ביותר בתנ"ך, המספר על קרב שהתחולל בשלהי [[המאה ה-13 לפנה"ס]] ב[[אגם החולה]], שהוא לדעת קנוהל [[ים סוף]] המקורי, בין הישראלים הראשונים שהיגרו מאזור [[חרן]] בממלכת מיתני בדרכם לכנען, לבין הצבא המצרי בראשות פרעה [[מרנפתח]], אותו קרב שעליו מסופר ב[[מצבת ישראל|מצבת מרנפתח]]. לדעת קנוהל, קרב זה היה הגרעין ההיסטורי שסביבו התפתחה מאוחר יותר מסורת [[יציאת מצרים]]. לפי ניתוח המזמור מסיק קנוהל כי השם [[סיני]] לא מציין בו אזור גאוגרפי מדברי, אלא את אל הירח ה[[מיתולוגיה מסופוטמית|מסופוטמי]] [[סין (אל)|סין]], המיוצג בדמות עגל, שהמהגרים הביאו עמם מאזור חרן, וזיהו אותו עם [[אל (אל כנעני)|אל]] הכנעני, ועם [[יהוה]] [[יהוה#במחקר ההיסטורי|שמקורו באזור מדיין]]. את שלמותו של מזמור ס"ח, כמו גם של השירות העתיקות האחרות במקרא: [[שירת דבורה]], [[שירת הים]], [[שירת האזינו]] ו[[ברכת משה]], מבסס קנוהל על ניתוח מספרי צלעות ה[[תקבולת|תקבולות]], ועל מספרי המילים בהן, שלפי חשבונו חוזרים בהם המספרים 26 ו-52, המייצגים ב[[גימטריה]] את [[יהוה|השם המפורש]], והמספר 30 המסמל את האל סין.