תוכן שנמחק תוכן שנוסף
מ הגהה
Eliran t (שיחה | תרומות)
שורה 8:
 
==העברים כקבוצה אתנית/שבטית עצמאית==
[[קובץ:Ivri Unkelus.jpg|שמאל|ממוזער|200px|השוואת תרגום אונקלוס למונח עברי בספר בראשית (למעלה - בראשית פרק מ פסוק טו) מול ספר שמות (למטה שמות פרק א פסוק טו)]]
המושג "עברים" מופיע ב[[מקרא]] (וראו [[#אטימולוגיה#תעתיק של המילה "ח'בירו"|לגבי הח'בירו להלן]]), בעיקר ב[[תורה]]. בספרי הנביאים הוא מופיע מעט, אולם [[יונה בן אמיתי|יונה הנביא]] מתאר עצמו כ"עברי אנכי"{{הערה|{{תנ"ך|יונה|א|ט}}}} לאנשי הספינה.
 
שורה 16:
*ארץ העברים – יוסף עצמו מתאר את מצבו בפני השר המצרי כמי שנגנב מ"ארץ העברים" ({{תנ"ך|בראשית|מ|טו|קצר=כן}}). לא ייתכן כי ארץ כנען (או חלק ממנה) נקראה כך על שם משפחת יעקב, שמנתה כ-200–300 נפש{{הערה|שבעים בני המשפחה ({{תנ"ך|בראשית|מו|כז|קצר=כן}}), בתוספת מסתברת של בנות ונשים, וכן של עבדים ושפחות.}}, וששהתה בארץ כנען קצת יותר מ-20 שנה בסך-הכל עד אותה עת{{הערה|יוסף היה לפחות בן שש כשיצא יעקב מפדן ארם אל ארץ כנען ({{תנ"ך|בראשית|ל|כה|קצר=כן}} ו{{תנ"ך|בראשית|לא|מא|ללא=ספר|קצר=כן}}) וכשהובא מבית הסוהר לפני [[פרעה]] היה בן 30 ({{תנ"ך|בראשית|מא|מו|ללא=ספר|קצר=כן}}). יש לציין עם זאת, שאברהם, יצחק ויעקב חיו בארץ כנען ברצף של כ-150 שנה (אברהם הגיע בן 76, הוליד את יצחק בגיל 100, יצחק הוליד את יעקב בגיל 60 ויעקב ברח ל[[חרן]] בגיל 63 על-פי מסורת חז"ל, או בגיל 77 על-פי פשט הכתובים – סה"כ בניכוי החפיפות עולה ל-147–161 שנים}}, ולא סביר שיוסף ישתמש דווקא בכינוי זה להסביר לאיש זר את מוצאו.
*גם כאשר אחי יוסף באים לארמונו במצרים נאמר: "וַיָּשִׂימוּ לוֹ לְבַדּוֹ וְלָהֶם לְבַדָּם וְלַמִּצְרִים הָאֹכְלִים אִתּוֹ לְבַדָּם, כִּי לֹא יוּכְלוּן הַמִּצְרִים לֶאֱכֹל אֶת-הָעִבְרִים לֶחֶם, כִּי-תוֹעֵבָה הִוא לְמִצְרָיִם."{{הערה|{{תנ"ך|בראשית|מג|לב}}}}.
*תרגום [[אונקלוס]] – את המילה "עברי/ם" בספר בראשית (פרק מ פסוק טו) מתרגם אונקלוס "עִבְרָאַה", ואילו בספר שמות (פרק א פסוק טו) ודברים המילה מתורגמת תמיד כ"יְהוּדָאָה" (כלומר, מבני ישראל){{הערה|ד"ר [[יצחק מייטליס]], לחפור את התנ"ך, פרק 17}} ומכאן שמסורת [[חז"ל]] – אותה מייצג אונקלוס - הייתה כי העברים המוזכרים בספר בראשית אינם זהים לאלו המוזכרים בשאר ספרי המקרא.
ואולם ניתן בהחלט להבין שמשפחת אברהם לא הייתה בודדה, אלא הגיעו ביחד איתם עוד אנשים "הנפש אשר עשה בחרן" ({{תנ"ך|בראשית|יב|ה|קצר=כן}}) בין אם נבין שהיו עבדים שקנו או תלמידים שהצטרפו למורה רוחני, עד כי הקימו מחנה נרחב שהטיל מורא על הסביבה (עי' {{תנ"ך|בראשית|לה|ה|קצר=כן}}) וניתן להסביר לפי זה את כל המקורות הקודמים, כשבני יעקב מהווים את המרכז והתלמידים/עבדים את היתר.