בר מצווה – הבדלי גרסאות
תוכן שנמחק תוכן שנוסף
הרחבה לפי הטקסט של אלמוג שמופיע בקישורים החיצוניים |
|||
שורה 20:
עד ל[[תקופת הראשונים]] הוכנסו ילדים וילדות יהודים לעול המצוות בהדרגה, בהתאם ליכולתם הגופנית וההכרתית לקיימן. אפילו הנחת תפילין נחשבה למצווה המתאימה לילדים קטנים, ובתנאי שהם מסוגלים לשמור עליהם כראוי. ניתן למצוא בספרות ההלכתית מקורות רעיוניים והלכתיים כאחת המאזכרים את הגילאים שתיים-עשרה ושלוש-עשרה. עם זאת, בימי בית שני ובימי חז"ל לא נלוותה לגיל המצוות חגיגה טקסית.
המנהג לציין את גיל שלוש-עשרה בעלייה לתורה בבית-הכנסת, נקבע ככל הנראה ב[[המאה ה-8|מאה השמינית]] לספירה ב[[בבל]] ב[[גאונים|תקופת הגאונים]]. כאשר לאירופה הוא הגיע ב[[המאה ה-11|מאה ה-11]].
בשלהי ימי הביניים התפשט מנהג הסעודה והתמסד, תחילה בקהילות אשכנז ומאוחר יותר גם באיטליה ובארצות המזרח. מהמאה ה-16 בפולין השתמר בכתבי [[שלמה לוריא]], תיאור אירוע בר-מצווה מלווה בחגיגה, בסעודת מצווה רשמית ובדרשה, בנוסף לעלייה לתורה.
שורה 29:
* בקהילות האשכנזים מתחילים בהנחת תפילין כחודש לפני בר-המצווה.
* יהודי צפון-אפריקה נהגו [[ספר (מקצוע)|לספר]] (מלשון תספורת) את הנער, ביום חמישי שלפני העלייה לתורה. כמו כן, נהגו ללוות את הנער לבית-הכנסת בשירה וריקודים ולהמטיר עליו אגוזים וסוכריות. בבוקר העלייה לתורה יצקה האם מים על ידי בנה, וזה מצידו ביקש שתמחל לו על כל מה שפגע בה במשך חייו.
* יהודי תימן נהגו להשקות את הנער
==טקס בר המצווה==
| |||