סופר-סימטריה – הבדלי גרסאות

שותפי־על של פרמיונים נקראים כמו הפרמיונים בתוספת האות S בהתחלה: סלקטרון, [[סקווארק]], סנייטרינו וכדומה. שותפי־על של בוזונים נקראים כמו הבוזונים בתוספת הסיומת "_ינוינו": [[ווינו]] (השותף של [[בוזוני W ו-Z|החלקיק W]]), [[גאוג'ינו|זינו]] (השותף של [[בוזוני W ו-Z|החלקיק Z]]), [[פוטינו]], [[גלואינו]] וכדומה.

אפשרות אחת בכמה מודלים של סופר־סימטריה היא קיומם של חלקיקים הידועים בשם [[WIMP]]{{כ}} ('''''W'''eakly '''I'''nteracting '''M'''assive '''P'''articles'') – חלקיקים חלשי תגובה מסיביים), למשל חלקיקי [[נייטרלינו|נייטרילנו]] המגיבים בצורה חלשה מאוד עם החומר. אלה מועמדים אפשריים בתור [[החומר האפל]].

הבנת ההשלכות של סופר־סימטריה מבחינה מתמטית היא דבר מסובך, ופיתוח תאוריות שיסבירו את שבירת הסימטריה, כלומר, החוסר הנראה לעין של שותפי־על בעלי מסה שווה הוא דבר קשה באותה מידה. כדי להתקדם בבעיות אלו, פיתחו הפיזיקאים "מכניקת קוונטים על־סימטרית", יישום של ה[[אלגברה של סימטריית העל]] ב[[מכניקת הקוונטים]] כנגד [[תורת שדות קוונטית|תורת השדות הקוונטיים]]. הייתה תקוה שחקר השלכות של סימטריית־העל בהסדר פשוט יותר זה יוביל להבנות חדשות; מאמץ זה יצר אזורי מחקר חדשים במכניקת הקוונטים עצמה.