ישראל מאיר הכהן – הבדלי גרסאות

תוכן שנמחק תוכן שנוסף
אין תקציר עריכה
שורה 40:
 
חיבורו הגדול והמקיף ביותר הוא הספר '[[משנה ברורה]]', שהוציא בשישה כרכים בין השנים [[ה'תרמ"ד]]-[[ה'תרס"ז]]. זהו חיבור [[הלכה|הלכתי]] על סדר [[אורח חיים (שולחן ערוך)|אורח חיים]] של ה[[שולחן ערוך]], שמסכם את חידושי ההלכה בספרים שהתחברו אחרי השולחן ערוך, ובמידת הצורך מכריע במחלוקות ביניהם, על פי [[סוגיה|סוגיות]] התלמוד וכתבי ה[[ראשונים]]. במקרי ספק שאין בהם הכרעה ברורה הוא ממליץ לרוב להחמיר, אך אינו מחייב. עם השנים הפך הספר ל[[קודקס]] ההלכתי החשוב ביותר של הציבור האשכנזי (ובעל השפעה רבה גם על [[מזרחים|עדות המזרח]]).
 
הוא דגל בחיבוריו באמונה הפשוטה והתמימה של פשטי המקראות והמדרשים וללא מערכת תאולוגיה כלשהי, אך בחיבורו האחרון 'ספר מצוות קצר' הוא חרג ממנהגו והביא את דברי הרמב"ם לגבי מצוות אהבת ה': "ואין אדם אוהב להקדוש ברוך הוא אלא בדעת שידעהו, ועל פי הדעת תהיה האהבה, אם מעט - מעט, ואם הרבה - הרבה. לפיכך צריך האדם לייחס עצמו להבין ולהשכיל בחכמות ובתבונות המודיעים כבוד קונו, כפי כח שיש באדם להבין ולהשכיל".{{הערה|רי"מ, ספר מצוות קצר, עשין ג. ראה ה'בעל בית': ר' ישראל מאיר הכהן, ה'חפץ חיים', בנימין בראון, עמ' 145-144, בתוך הספר '''הגדולים''': אישים שעיצבו את פני היהדות החרדית בישראל, עורכים בנימין בראון ונסים ליאון, ירושלים 2017.}}
 
החפץ חיים השקיע זמן רב כדי לוודא שספריו מודפסים כראוי, כדי שלא יהיה חשש גזל של הקונים. הוא שילם ל[[מגיה]]ים שיבדקו כל כרך לפגמים.{{הערה|[https://docs.google.com/file/d/0Bz9Rz9zlCOoNU3VnTWRIRVgwZTQ/edit עדות בנו בספר תולדות וקורות חייו של בעל החפץ חיים]}}