ויקיפדיה

הפרעת זהות דיסוציאטיבית – הבדלי גרסאות

עיון אינטראקטיבי בהיסטוריה
→ העריכה הקודמתהעריכה הבאה ←
תוכן שנמחק תוכן שנוסף
חזותיקוד ויקי
אין תקציר עריכה
הערות שוליים
שורה 5:
| ICD10 = F 44.81
|שם בשפת המקור=Dissociative Identity Disorder}}
'''הפרעת זהות דיסוציאטיבית''' (Dissociative identity disorder){{הערה|שם=הערה מספר 20170912043010:0DSM–5|{{צ-ספר|מחבר=American Psychiatric Association.|שם=Diagnostic and Statistical Manual of Mental Disorders (DSM–5)|מקום הוצאה=Arlington|מו"ל=American Psychiatric Association.|מהדורה=5|שנת הוצאה=2013|עמ=292-298|פרק=Dissociative Disorders}}}} או בשמותיה הקודמים "'''הפרעת אישיות מרובת פנים'''" (Multiple Personality Disorder) והשם העממי "'''פיצול אישיות'''"{{הערה|{{קישור כללי|כתובת=http://www.hebpsy.net/articles.asp?id=2869#1|הכותב=מאיה ריד|כותרת=זהות דיסוציאטיבית וייצוגה העכשווי במדיה {{!}} מאיה ריד|אתר=www.hebpsy.net|שפה=he|תאריך_וידוא=2017-09-06}}}} היא [[הפרעה נפשית]] השייכת לקבוצת ה[[הפרעה דיסוציאטיבית|הפרעות הדיסוציאטיביות]]. בהפרעה זו יותר מ[[אישיות]] אחת מתקיימת באדם בתקופת חיים מסוימת. שכיחות ההפרעה, גורמי הסיכון להיווצרותה ואפילו [[תוקף (מחקר)|תוקפה]] נמצאים במחלוקת זה שנים רבות{{הערה|{{צ-ספר|שם=הסיווג והאיבחון הפסיכאטרי לפי ארגון הבריאות העולמי (ICD 10)|מקום הוצאה=תל אביב|מו"ל=איגוד הפסיכיאטריה בישראל ומשרד הבריאות (עורכים)|שנת הוצאה=2004|עמ=172|פרק=הפרעות נאורוטיות תלויות דחק וסומטופורמיות.}}}} במדריך ההפרעות הפסיכאטריות של [[ארגון הבריאות העולמי]] (ICD 10), מכונה הפרעה זו "'''הפרעה של ריבוי אישיויות'''". הפרעה זו נחשבת מבחינות רבות להפרעה הדיסוציאטיבית החמורה ביותר.{{הערה|שם=הערה מספר 20170912043010:1פרק_17|{{צ-ספר|מחבר=חנן מוניץ (עורך)|שם=פרקים נבחרים בפסיכיאטריה|מקום הוצאה=תל אביב|מו"ל=דיונון|שנת הוצאה=2013|עמ=443-445|פרק=פרק 17: ההפרעות הדיסוציאטיביות}}}}
 
ישנם חוקרים שטוענים שהתופעה שכיחה מאוד, ולעומתם כאלה הטוענים שהפרעת הזהות אינה קיימת למעשה ואבחנתה היא חסרת תוקף רפואי. אחרים מכירים בתופעה אך מתייחסים אליה כנדירה, ומסבירים אותה כבעיה [[יאטרוגני]]ת, תופעת לוואי קיצונית של טיפול לא נכון בבעיות נפשיות אחרות, המחמירה אותן. הניגוד בין שתי עמדות אלה מתאפיין בעימות סוער. האבחנה נפוצה בעיקר ב[[ארצות הברית]], ויש הטוענים שהיא תופעה הקשורה לתרבות ולשיטת הטיפול האמריקאית.{{הערה|{{צ-מאמר|מחבר=Martin J Dorahy, Bethany L Brand, Vedat Şar, Christa Krüger|שם=Dissociative identity disorder: An empirical overview|כתב עת=Australian & New Zealand Journal of Psychiatry|כרך=48|עמ=402–417|שנת הוצאה=2014-05-01|doi=10.1177/0004867414527523|קישור=http://dx.doi.org/10.1177/0004867414527523}}}}{{הערה|{{צ-מאמר|מחבר=Bethany L. Brand, Vedat Sar, Pam Stavropoulos, Christa Krüger|שם=Separating Fact from Fiction: An Empirical Examination of Six Myths About Dissociative Identity Disorder|כתב עת=Harvard Review of Psychiatry|כרך=24|עמ=257–270|שנת הוצאה=2016-7|doi=10.1097/HRP.0000000000000100|קישור=http://www.ncbi.nlm.nih.gov/pmc/articles/PMC4959824/}}}}
שורה 12:
 
== אבחנה ==
{{הערה|שם=הערה מספר 20170912043010:0DSM–5}}
 
פסיכיאטר יאבחן הפרעת זהות דיסוציאטיבית בהתקיים התנאים הבאים:
שורה 22:
 
== שכיחות ו[[אפידמיולוגיה]] ==
השכיחות באבחון לאורך 12 חודשים ב[[ארצות הברית]] עומדת על 1.5%, עם שיעור דומה בין גברים (1.6%) ונשים (1.4%).{{הערה|שם=הערה מספר 20170912043010:0DSM–5}} ככלל מרבית הדיווחים על הפרעה זו מקורם בארצות הברית.{{הערה|שם=הערה מספר 20170912043010:1פרק_17}}
 
=== גורמי סיכון וגורמים פרוגנוסטיים סביבתיים===
רוב המאובחנים מדווחים שהפיצול או הנתק החל עקב [[התעללות]] או מאורע [[טראומה נפשית|טראומטי]]. יש הרואים בטראומה את הסיבה להפרעת האישיות ודרך להתגונן מפניה; על פי גישה זו, תהליך הפיצול הוא מכניזם שנועד לעזור לאדם בהתמודדות עם הטראומה, והוא מתרחש במספר שלבים: האדם [[פיצול (פסיכולוגיה)|מפצל]] את המודעות והזיכרונות של החוויה הטראומטית כדי שיוכל לשרוד אותה ולהמשיך להתנהל ביומיום.{{הערה|1=בר-שדה, נעמה (2008). [http://www.hebpsy.net/articles.asp?id=1799 התפתחות השימוש בהגנות דיסוציאטיביות בקרב נפגעי תקיפה מינית בזמן הטראומה ולאחריה]. באתר [[פסיכולוגיה עברית]]}} בחלק מהמקרים ההתעללות חוזרת או מתמשכת.{{הערה|שם=הערה מספר 20170912043010:0DSM–5}}
 
=== סוגיות תרבותיות ===
המאפיינים הקליניים של ההפרעה שתוארו לעיל יכולים להיות קיימים גם בהקשר של טקסים ומנהגים דתיים שונים ובעיקר בהקשר של טקסי איחוז. טקסים אלה יכולים לכלול תמונה של התקפים או מעבר ממצב אישיות אחד לאחר, כחלק מתהליך הסרת האיחוז, לעיתים תוך שימוש בחומרים משני תודעה. מצבים אלו קיימים במגוון של [[תרבות|תרבויות]] בכל חלקי [[עולם|העולם]], בשמות שונים. ההבדל בינם לבין ההפרעה הנפשית הוא שאנשים עם ההפרעה הנפשית ידווחו על אירוע או אירועים טראומטיים בחייהם. כמו כן הכניסה והיציאה מהאישיויות השונות בהפרעת זהות דיסוציאטיבית - אינה בשליטת האדם כפי שקורה בטקסים דתיים.{{הערה|שם=הערה מספר 20170912043010:0DSM–5}}
 
== התפתחות ההפרעה ==
ההפרעה מזוהה עם התנסות נפשית קשה ביותר, לרוב כזו הקשורה להתעללות, אלימות מינית ועוד.{{הערה|שם=הערה מספר 20170912043010:0DSM–5}} ככל שההפרעה מתחילה בגיל צעיר יותר כך היא צפויה להיות ממושכת וקשה יותר.{{הערה|שם=הערה מספר 20170912043010:1פרק_17}} עם זאת ההפרעה במלואה יכולה להופיע כמעט בכל גיל, מהילדות לשלבים מאוחרים בחיים. דיסוציאציה בילדות עלולה לגרום לבעיות זיכרון, בעיות ריכוז, היקשרות ומשחק טראומטי. עם זאת ילדים בדרך כלל לא מציגים שינויי אישיות אלא מציגים תמונה של מעבר בין מצבים נפשיים שונים, עם תמונה הכוללת אי רציפות של החוויה. שינויים פתאומיים של האישיות במהלך ההתבגרות יכולים להיות תוצאה של התפתחות טבעית בגיל ההתבגרות אך יכולים גם לבשר על התפתחות של הפרעת זהות דיסוציאטיבית. אצל אנשים מבוגרים תיתכן תמונה של [[הפרעה טורדנית-כפייתית|הפרעה אובססיבית קומפולסיבית]], [[פרנויה]], או [[דיכאון פסיכוטי|הפרעת מצב רוח פסיכוטית]] או אפילו הפרעות קוגניטיביות כתוצאה מאמנזיה דיסוציאטיבית.
 
שינויים גלויים באישיות ייתכנו על רקע של:
שורה 40:
 
==התמונה הקלינית ==
ישנה שונות בתמונה הקלינית בין אנשים שונים עם ההפרעה (דבר שלא מוסיף לתוקף האבחנה). אצל אדם עם הפרעה זו תהיה לפחות אישיות אחת נוספת. אישיות זו מבטאת חלקים או היבטים של האישיות המקורית. האדם יחווה את עולמו דרך אחד הפיצולים הללו בכל רגע נתון. במקרים רבים האישיויות השונות אינן יודעות על קיומן של אישיויות אחרות. כך למשל יכולה להיות דמות אחת סמכותית וקשה, לעומת דמות אחרת חמה ורגשנית. לכל אישיות כזו יש עולם רגשי, זכרונות, יכולות וחולשות משלה. בחלק מהמקרים ישנה שונות גם במגדר. הדמויות השונות מתחלפות ללא שליטה של האדם בכך.{{הערה|שם=הערה מספר 20170912043010:1פרק_17}}
 
לעיתים ישנה [[מודעות]] חלקית לקיום הזהויות האחרות, או שישנה [[זהות]] דומיננטית אחת שזוכרת ויודעת את המתרחש בכל מצבי הזהות האחרים.
במקרים מסוימים, הסובלים מההפרעה פונים לכל אישיות ב[[שם פרטי]] נפרד ושונה מהשם המקורי של האדם. הזהויות השונות יכולות לחוות זו את זו בצורה [[ידיד]]ותית או עוינת. לכל אישיות כזו יש מאגר זכרונות והתנסויות משלה. ההבדלים בין זהויות שונות מדווחים לעיתים כניכרים גם חיצונית, החל בביצועים ה[[אומנות]]יים או ה[[פיזיולוגיה|פיזיולוגיים]], עבור בטון הדיבור, ביציבה, בהליכה וב[[מחווה גופנית|מחוות]] שונות, ועד להבדלים פיזיולוגיים כגון [[לחץ דם]] ופעילות [[מוח]]ית.{{הערה|שם=הערה מספר 20170912043010:0DSM–5}}
 
=== סכנה אובדנית ===
ה-[[DSM 5]] מדווח כי 70% מהאנשים החיים עם הפרעה זו בקהילה ניסו להתאבד פעם אחת לפחות. ניסיונות התאבדות מרובים הם מצב שכיח.{{הערה|{{צ-מאמר|מחבר=J. Tanner, D. Wyss, N. Perron, M. Rufer|שם=Frequency and characteristics of suicide attempts in dissociative identity disorders: A 12-month follow-up study in psychiatric outpatients in Switzerland|כתב עת=European Journal of Trauma & Dissociation|שנת הוצאה=2017-07-04|doi=10.1016/j.ejtd.2017.06.005|קישור=http://www.sciencedirect.com/science/article/pii/S2468749917300649}}}}{{הערה|שם=הערה מספר 20170912043010:0DSM–5}}
 
== תחלואה נלווית ==
שורה 52:
 
== אבחנה מבדלת ==
אבחנה מבדלת של הפרעת זהות דיסוציאטיבית כוללת [[הפרעה דיסוציאטיבית|הפרעות דיסוציאטיביות אחרות]] (בהן אין תמונה קלינית של פיצול אישיות), [[דיכאון קליני|הפרעת דיכאון מז'ורי]], [[הפרעה דו-קוטבית|הפרעה דו־קוטבית]], [[הפרעת דחק פוסט-טראומטית|הפרעת דחק פוסט טראומטית]] [[פסיכוזה|הפרעות פסיכוטיות]], [[חומר פסיכואקטיבי|הפרעות הקשורות לשימוש בחומרים פסיכו-אקטיביים]], [[הפרעת אישיות|הפרעות אישיות]], הפרעות הקשורות להתקפים, וכן מצבים של התחזות (ביחוד אם מדובר במצב שעשוי לתת לאדם רווח ראשוני או משני).{{הערה|שם=הערה מספר 20170912043010:0DSM–5}}{{הערה|שם=הערה מספר 20170912043010:1פרק_17}}
 
==טיפול==
{{הערה|שם=הערה מספר 20170912043010:1פרק_17}}
 
הטיפול בהפרעת זהות דיסוציאטיבית נעשה על ידי [[פסיכיאטר]]ים ו[[פסיכולוג]]ים.
 
'''פסיכותרפיה''': הטיפול בהפרעה זו הוא ממושך ומורכב. אחת השיטות המקובלות היא פסיכותרפיה תחת השפעת [[היפנוזה]] באופן זה עשויים להיחשף אירועים טראומטיים בהיסטוריה האישית וניתן להתמקד בדרך היווצרותן של הזהויות הנוספות. במהלך ה[[פסיכותרפיה]] יש שאיפה להכיר את כל הזהויות, את מאפייניהן ולקדם היכרות וקשר ביניהן וכך ליצור שיתוף פעולה המביא לשיפור התפקוד וההתנהגות של המטופל.{{הערה|שם=הערה מספר 20170912043010:1פרק_17}} בחלק מהמקרים יהיה צורך להגדיר את מטרות הטיפול בהתחשב גם בהפרעות נוספות הקיימות ברקע.{{הערה|{{צ-מאמר|מחבר=Rafaële J. C. Huntjens, Ineke Wessel, Brian D. Ostafin, Paul A. Boelen|שם=Trauma-related self-defining memories and future goals in Dissociative Identity Disorder|כתב עת=Behaviour Research and Therapy|כרך=87|עמ=216–224|שנת הוצאה=2016-12-01|doi=10.1016/j.brat.2016.10.002|קישור=http://www.sciencedirect.com/science/article/pii/S0005796716301838}}}}
 
'''טיפול תרופתי''' משלים את היפנו-תרפיה ומסייע למנוע חרדה ודיכאון ומקל במקרים מסוימים, אך טיפול זה ניתן במקביל לטיפול פסיכולוגי אינטנסיבי.
אוחזר מתוך "https://he.wikipedia.org/wiki/הפרעת_זהות_דיסוציאטיבית"