הפרעת זהות דיסוציאטיבית – הבדלי גרסאות
תוכן שנמחק תוכן שנוסף
אין תקציר עריכה |
הערות שוליים |
||
שורה 5:
| ICD10 = F 44.81
|שם בשפת המקור=Dissociative Identity Disorder}}
'''הפרעת זהות דיסוציאטיבית''' (Dissociative identity disorder){{הערה|שם=
ישנם חוקרים שטוענים שהתופעה שכיחה מאוד, ולעומתם כאלה הטוענים שהפרעת הזהות אינה קיימת למעשה ואבחנתה היא חסרת תוקף רפואי. אחרים מכירים בתופעה אך מתייחסים אליה כנדירה, ומסבירים אותה כבעיה [[יאטרוגני]]ת, תופעת לוואי קיצונית של טיפול לא נכון בבעיות נפשיות אחרות, המחמירה אותן. הניגוד בין שתי עמדות אלה מתאפיין בעימות סוער. האבחנה נפוצה בעיקר ב[[ארצות הברית]], ויש הטוענים שהיא תופעה הקשורה לתרבות ולשיטת הטיפול האמריקאית.{{הערה|{{צ-מאמר|מחבר=Martin J Dorahy, Bethany L Brand, Vedat Şar, Christa Krüger|שם=Dissociative identity disorder: An empirical overview|כתב עת=Australian & New Zealand Journal of Psychiatry|כרך=48|עמ=402–417|שנת הוצאה=2014-05-01|doi=10.1177/0004867414527523|קישור=http://dx.doi.org/10.1177/0004867414527523}}}}{{הערה|{{צ-מאמר|מחבר=Bethany L. Brand, Vedat Sar, Pam Stavropoulos, Christa Krüger|שם=Separating Fact from Fiction: An Empirical Examination of Six Myths About Dissociative Identity Disorder|כתב עת=Harvard Review of Psychiatry|כרך=24|עמ=257–270|שנת הוצאה=2016-7|doi=10.1097/HRP.0000000000000100|קישור=http://www.ncbi.nlm.nih.gov/pmc/articles/PMC4959824/}}}}
שורה 12:
== אבחנה ==
{{הערה|שם=
פסיכיאטר יאבחן הפרעת זהות דיסוציאטיבית בהתקיים התנאים הבאים:
שורה 22:
== שכיחות ו[[אפידמיולוגיה]] ==
השכיחות באבחון לאורך 12 חודשים ב[[ארצות הברית]] עומדת על 1.5%, עם שיעור דומה בין גברים (1.6%) ונשים (1.4%).{{הערה|שם=
=== גורמי סיכון וגורמים פרוגנוסטיים סביבתיים===
רוב המאובחנים מדווחים שהפיצול או הנתק החל עקב [[התעללות]] או מאורע [[טראומה נפשית|טראומטי]]. יש הרואים בטראומה את הסיבה להפרעת האישיות ודרך להתגונן מפניה; על פי גישה זו, תהליך הפיצול הוא מכניזם שנועד לעזור לאדם בהתמודדות עם הטראומה, והוא מתרחש במספר שלבים: האדם [[פיצול (פסיכולוגיה)|מפצל]] את המודעות והזיכרונות של החוויה הטראומטית כדי שיוכל לשרוד אותה ולהמשיך להתנהל ביומיום.{{הערה|1=בר-שדה, נעמה (2008). [http://www.hebpsy.net/articles.asp?id=1799 התפתחות השימוש בהגנות דיסוציאטיביות בקרב נפגעי תקיפה מינית בזמן הטראומה ולאחריה]. באתר [[פסיכולוגיה עברית]]}} בחלק מהמקרים ההתעללות חוזרת או מתמשכת.{{הערה|שם=
=== סוגיות תרבותיות ===
המאפיינים הקליניים של ההפרעה שתוארו לעיל יכולים להיות קיימים גם בהקשר של טקסים ומנהגים דתיים שונים ובעיקר בהקשר של טקסי איחוז. טקסים אלה יכולים לכלול תמונה של התקפים או מעבר ממצב אישיות אחד לאחר, כחלק מתהליך הסרת האיחוז, לעיתים תוך שימוש בחומרים משני תודעה. מצבים אלו קיימים במגוון של [[תרבות|תרבויות]] בכל חלקי [[עולם|העולם]], בשמות שונים. ההבדל בינם לבין ההפרעה הנפשית הוא שאנשים עם ההפרעה הנפשית ידווחו על אירוע או אירועים טראומטיים בחייהם. כמו כן הכניסה והיציאה מהאישיויות השונות בהפרעת זהות דיסוציאטיבית - אינה בשליטת האדם כפי שקורה בטקסים דתיים.{{הערה|שם=
== התפתחות ההפרעה ==
ההפרעה מזוהה עם התנסות נפשית קשה ביותר, לרוב כזו הקשורה להתעללות, אלימות מינית ועוד.{{הערה|שם=
שינויים גלויים באישיות ייתכנו על רקע של:
שורה 40:
==התמונה הקלינית ==
ישנה שונות בתמונה הקלינית בין אנשים שונים עם ההפרעה (דבר שלא מוסיף לתוקף האבחנה). אצל אדם עם הפרעה זו תהיה לפחות אישיות אחת נוספת. אישיות זו מבטאת חלקים או היבטים של האישיות המקורית. האדם יחווה את עולמו דרך אחד הפיצולים הללו בכל רגע נתון. במקרים רבים האישיויות השונות אינן יודעות על קיומן של אישיויות אחרות. כך למשל יכולה להיות דמות אחת סמכותית וקשה, לעומת דמות אחרת חמה ורגשנית. לכל אישיות כזו יש עולם רגשי, זכרונות, יכולות וחולשות משלה. בחלק מהמקרים ישנה שונות גם במגדר. הדמויות השונות מתחלפות ללא שליטה של האדם בכך.{{הערה|שם=
לעיתים ישנה [[מודעות]] חלקית לקיום הזהויות האחרות, או שישנה [[זהות]] דומיננטית אחת שזוכרת ויודעת את המתרחש בכל מצבי הזהות האחרים.
במקרים מסוימים, הסובלים מההפרעה פונים לכל אישיות ב[[שם פרטי]] נפרד ושונה מהשם המקורי של האדם. הזהויות השונות יכולות לחוות זו את זו בצורה [[ידיד]]ותית או עוינת. לכל אישיות כזו יש מאגר זכרונות והתנסויות משלה. ההבדלים בין זהויות שונות מדווחים לעיתים כניכרים גם חיצונית, החל בביצועים ה[[אומנות]]יים או ה[[פיזיולוגיה|פיזיולוגיים]], עבור בטון הדיבור, ביציבה, בהליכה וב[[מחווה גופנית|מחוות]] שונות, ועד להבדלים פיזיולוגיים כגון [[לחץ דם]] ופעילות [[מוח]]ית.{{הערה|שם=
=== סכנה אובדנית ===
ה-[[DSM 5]] מדווח כי 70% מהאנשים החיים עם הפרעה זו בקהילה ניסו להתאבד פעם אחת לפחות. ניסיונות התאבדות מרובים הם מצב שכיח.{{הערה|{{צ-מאמר|מחבר=J. Tanner, D. Wyss, N. Perron, M. Rufer|שם=Frequency and characteristics of suicide attempts in dissociative identity disorders: A 12-month follow-up study in psychiatric outpatients in Switzerland|כתב עת=European Journal of Trauma & Dissociation|שנת הוצאה=2017-07-04|doi=10.1016/j.ejtd.2017.06.005|קישור=http://www.sciencedirect.com/science/article/pii/S2468749917300649}}}}{{הערה|שם=
== תחלואה נלווית ==
שורה 52:
== אבחנה מבדלת ==
אבחנה מבדלת של הפרעת זהות דיסוציאטיבית כוללת [[הפרעה דיסוציאטיבית|הפרעות דיסוציאטיביות אחרות]] (בהן אין תמונה קלינית של פיצול אישיות), [[דיכאון קליני|הפרעת דיכאון מז'ורי]], [[הפרעה דו-קוטבית|הפרעה דו־קוטבית]], [[הפרעת דחק פוסט-טראומטית|הפרעת דחק פוסט טראומטית]] [[פסיכוזה|הפרעות פסיכוטיות]], [[חומר פסיכואקטיבי|הפרעות הקשורות לשימוש בחומרים פסיכו-אקטיביים]], [[הפרעת אישיות|הפרעות אישיות]], הפרעות הקשורות להתקפים, וכן מצבים של התחזות (ביחוד אם מדובר במצב שעשוי לתת לאדם רווח ראשוני או משני).{{הערה|שם=
==טיפול==
{{הערה|שם=
הטיפול בהפרעת זהות דיסוציאטיבית נעשה על ידי [[פסיכיאטר]]ים ו[[פסיכולוג]]ים.
'''פסיכותרפיה''': הטיפול בהפרעה זו הוא ממושך ומורכב. אחת השיטות המקובלות היא פסיכותרפיה תחת השפעת [[היפנוזה]] באופן זה עשויים להיחשף אירועים טראומטיים בהיסטוריה האישית וניתן להתמקד בדרך היווצרותן של הזהויות הנוספות. במהלך ה[[פסיכותרפיה]] יש שאיפה להכיר את כל הזהויות, את מאפייניהן ולקדם היכרות וקשר ביניהן וכך ליצור שיתוף פעולה המביא לשיפור התפקוד וההתנהגות של המטופל.{{הערה|שם=
'''טיפול תרופתי''' משלים את היפנו-תרפיה ומסייע למנוע חרדה ודיכאון ומקל במקרים מסוימים, אך טיפול זה ניתן במקביל לטיפול פסיכולוגי אינטנסיבי.
|