משמעת במסגרת החינוכית – הבדלי גרסאות

▲'''משמעת במסגרת החינוכית''' מתייחסת למערכת של כללים, [[ענישה|עונשים]] ואסטרטגיות שנקבעו מראש, שמטרתם הנה לשמור על הסדר [[בית ספר|בבתי ספר]] ולחתור לכך שה[[תלמיד]]ים יצליחו בלימודיהם. הכללים עשויים להגדיר למשל [[קוד לבוש]] או קוד התנהגות מסוים במוסד הלימודים{{הערה| שרה שמעוני, שרית סגל וורדה שרוני (1997), "[http://www.mofet.macam.ac.il/ktiva/publish/catalog/Pages/theory/634658753858107705.aspx משמעת בכיתה: היבטים פסיכולוגיים וחינוכיים]". [[מכון מופ"ת]]}}.

▲במסגרת החינוכית ישנם שלושה גורמים מרכזיים אשר להם השפעה מכרעת על המשמעת: התלמיד, ה[[מורה|מחנך]] והכיתה עצמה. חשובה התגובה של מחנך הכיתה ביחס להתנהגות השלילית של התלמיד וכן תגובתם של שאר תלמידי הכיתה להתנהגות.

▲ישנן שלוש גישות מרכזיות באשר למשמעת במערכת החינוכית ואלו הן: הגישה ה[[ביהביוריזם|ביהביוריסטית]], הגישה ה[[פסיכואנליזה|פסיכואנליטית]], והגישה ה[[פסיכולוגיה הומניסטית|הומניסטית]].

▲הגישה הביהביוריסטית משתמשת בעקרונות הלמידה הן האופרנטית והן הקלאסית, לטיפול בבעיות משמעת. על פי גישה זו התנהגותו של אדם מתעצבת על ידי חיזוקים וסמיכות של גירויים מהסביבה. ההתנהגות נלמדת מהסביבה. ההנחה הבסיסית של גישה זו שהפרעה של תלמיד נובעת מכך שהיא מזכה אותו בתגמול לדוגמה: תשומת לב של חבריו לכיתה או של המחנך. בגישה זו דרכי הפתרון לבעיית משמעת יהיו הקניית הרגלים נכונים והכחדת הרגלים שאינם רצויים באמצעות חיזוקים מתאימים.

▲לפי הגישה הפסיכואנליטית האדם הוא יצור רב רובדי, בעל רמות מודעות ומבנה אישיות דינמי עם קונפליקטים ומאבקי כוח. לפי גישה זו התלמיד מתנהג בהתנהגות שלילית בעקבות [[סכסוך|קונפליקטים]] מודחקים מתקופת הילדות או מאבקים בין דחפים ראשוניים. בטיפול בבעיית משמעת אצל התלמיד ההתמקדות היא בעברו של התלמיד, ב[[ילדות|ילדותו]] המוקדמת ובהשפעתה על ההווה.

▲על פי הגישה ההומניסטית האדם הוא יצור חושב, מרגיש ופועל אשר מסוגל להפעיל את החשיבה ככלי מרכזי להסתגלות. על פי גישה זו התלמיד מתנהג באופן שלילי כאשר הוא לא מבין באופן נכון את הסיטואציה או שאין ברשותו דרכים אלטרנטיביות להתמודדות עם המצב. התלמיד מציב לו מטרות התנהגותיות משלו אך לעיתים הן שגויות. כשילד תופס את המציאות באופן שגוי אז תיווצר בעיית משמעת. המטרות השגויות האפשריות הן: השגת כוח, השגת תשומת לב, [[נקמה]] וחוסר יכולת מדומה. כדי להתגבר על התנהגות שמהווה הפרעה משמעותית יש לזהות את מטרת ההתנהגות מכיוון שהטיפול יהיה בהתאם למטרה אותה התלמיד רצה להשיג.