מדעי החיים – הבדלי גרסאות

המושג '''מדעי החיים''' (ב[[אנגלית]]: '''Life sciences''') מתאר קבוצה של [[דיסציפלינה|דיסציפלינות]] ב[[מדעי הטבע]], העוסקות בחומר החי על פני [[כדור הארץ]], בהתפתחות החיים, בהשלכות יצורים חיים על הסביבה וביחסיוב[[יחסי גומלין בין אורגניזמים|יחסי הגומלין בין יצורים חיים]]. המונח משמש בעיקר בהקשרים אקדמיים, כשמה של פקולטה להוראה ולמחקר; במרבית ההקשרים משמש המונח כמילה נרדפת ל[[ביולוגיה]], אך בהקשרים אחרים מציין תחום רחב יותר, העשוי לכלול גם [[רפואה]] ומדעים נוספים{{הערה|1=[http://www.biology-online.org/dictionary/Life_science מילון ביולוגי ברשת]}}{{הערה|1=[http://dictionary.reference.com/browse/life+science Dictionary.com]}}.

השימוש במושג 'מדעי החיים' החל בראשית המאה ה-20 ב[[ארצות הברית]], כאשר תחומי מחקר חדשים, כגון [[גנטיקה]], התקשו למצוא את מקומם במסגרת המחלקות הקיימות לבוטניקה ולזואולוגיה. ההתרחבות המתמדת של תחומי המחקר, ויצירת מחלקות חדשות שלא נכנסו בהכרח תחת הכותרת המסורתית של 'ביולוגיה', יצרה צורך בשם כולל נפרד למחלקות שונות הקשורות זו לזו בעיסוקם בחיים עצמם.

שיטה זו אומצה גם ב[[אנגליה]], ואילו ב[[גרמניה]] (בשל המבנה הקשיח יותר של האוניברסיטאות) לא נפתחו מחלקות חדשות לתחומים החדשים (החוקרים נותרו 'בוטנאים[[בוטנים]]' או 'זואולוגים' בהגדרתם) כך שלא נוצר צורך במבנה-גג מעין זה עד אחרי [[מלחמת העולם השנייה]]. עם הזמן הורחבה גם משמעות המונח 'ביולוגיה', עד כדי חפיפה חלקית או מלאה עם 'מדעי החיים', אך עד היום מועדף 'מדעי החיים' כשמו של התחום האקדמי באוניברסיטאות רבות בארצות הברית ובאנגליה.

==מדעי החיים =בישראל===