יעקב ישראל דה האן – הבדלי גרסאות

תוכן שנמחק תוכן שנוסף
מאין תקציר עריכה
שורה 43:
הוא נאבק במרץ, ובביטויים קשים כנגד ה[[היישוב|יישוב]] הציוני המאורגן, והחשיבם כ"אנשים מסוכנים, שבגלל שאיפותיהם יעוררו את הערבים כנגדנו"{{הערה|דה-האן, ראה '''הקדוש רבי יעקב ישראל דה-האן הי"ד''' - הרצח הציוני הראשון בארץ ישראל, עורכים: צבי משי-זהב ויהודה משי-זהב, ירושלים תשמ"ו, עמ' 66.}}, והאשימם בכל תגובות הזעם והתוקפנות של הערבים. הוא השווה את התנהגות הציונים כלפי הערבים להתנהגותם של האנטישמיים כלפי היהודים{{הערה|'''הקדוש רבי יעקב ישראל דה-האן הי"ד''' - הרצח הציוני הראשון בארץ ישראל, עורכים: צבי משי-זהב ויהודה משי-זהב, ירושלים תשמ"ו, עמ' 148.}}. הוא ניצל את קשריו הדיפלומטיים והאישיים למטרה זו, עם פרסומים בעיתונות האירופאית הכללית, כגון: ב[[דיילי אקספרס]] הלונדוני, ו[[הנדלסבלאט]] ההולנדי{{הערה|'''הקדוש רבי יעקב ישראל דה-האן הי"ד''' - הרצח הציוני הראשון בארץ ישראל, עורכים: צבי משי-זהב ויהודה משי-זהב, ירושלים תשמ"ו, עמ' 64–66, 316-315.}}. בשנת [[1923]] ביקר בארץ [[איל הון|איל ההון]] [[מקס איטקן]], הברון הראשון מביוורברוק (Beaverbrook), בעליו של העיתון "דיילי אקספרס". דה האן נפגש עמו, ובעקבות הפגישה התיר לו הלורד לפרסם את מאמריו ה[[אנטי ציונות|אנטי-ציוניים]] בעיתונו. הוא פתח במסע נגד ה[[מס]]ים ש[[הנציב העליון]] אישר לוועד העיר של יהודי ירושלים לגבותם, ופעל לביטול [[המנדט הבריטי]] על ארץ ישראל.
 
דה האן תקף באופן קבוע את הציונות ואת מנהיגיה. הוא תיאר את הרב קוק ואת מנהיגי היהדות הדתית לאומית של [[תנועת המזרחי]] כפושעים, וניהל מאבק עיקש נגד הרב הראשי, הרב [[אברהם יצחק הכהן קוק]], והגיש נגדו תלונות ו[[תביעה (משפט בישראל)|תביעות משפטיות]] תכופות, בניהןביניהן תביעה באשמת זיוף תעודה שבגינה נאלץ דה האן לשלם הוצאות בית משפט ושכר טרחת עורכי-דין{{הערה|'''דה האן : הרצח הפוליטי הראשון בארץ ישראל''', עורכים שלמה נקדימון, שאול מייזליש, תל אביב 1985, 103-102.}}. במשפט תביעה שהתנהל עם שופט שנחשב בעיניו כציוני, הוא הפנה אליו עורף, לעג וקילס, ואף החליף כל פעם את השפה (אנגלית, ערבית ועברית){{הערה|'''הקדוש רבי יעקב ישראל דה-האן הי"ד''' - הרצח הציוני הראשון בארץ ישראל, עורכים: צבי משי-זהב ויהודה משי-זהב, ירושלים תשמ"ו, עמ' 296.}}. מתנגדיו האשימוהו גם שפעל על מנת לסכסך בין [[היישוב היהודי]] לבין הערבים.
 
הוא היה במגע מתמיד עם ההנהגה הערבית, ובקשרי ידידות עם האמיר עבדאללה מרבת עמון{{הערה|'''הקדוש רבי יעקב ישראל דה-האן הי"ד''' - הרצח הציוני הראשון בארץ ישראל, עורכים: צבי משי-זהב ויהודה משי-זהב, ירושלים תשמ"ו, עמ' 230,157,63.}}. הוא חתר לתוכנית שתהיה מוסכמת על ידי התנועה הערבית בכך שלא תקפח את הזכויות של היהדות החרדית בארץ ישראל ותיתן תנועה חופשית של יהודים בארצות ערב (כולל ארץ ישראל), ואילו היהודים יוותרו על הדרישה לזכויות מדיניות בארץ ישראל{{הערה|'''הקדוש רבי יעקב ישראל דה-האן הי"ד''' - הרצח הציוני הראשון בארץ ישראל, עורכים: צבי משי-זהב ויהודה משי-זהב, ירושלים תשמ"ו, עמ' 152-151.}}.