קונגו הבלגית – הבדלי גרסאות

ב[[מלחמת העולם הראשונה]] קונגו הבלגית הייתה [[יצרן (כלכלה)|יצרנית]] מרכזית של [[נחושת]]. אתרי כרייה שנמצאו במחוז [[קטנגה (מדינה)|קטנגה]] סיפקו את הביקוש העצום לנחושת באותם ימים כאשר הביקוש עולה ב-270% בטווח של 5 שנים. באותם ימים התבססו והרקיעו שחקים מחצבי ה[[יהלום|היהלומיםיהלומים]] וה[[זהב|והזהב]] [[קטנגה (מדינה)|שבקטנגה]]. תעשיות נוספות שפעלו קודם והתרחבו כתוצאה מהמלחמה היו [[שמן דקלים|שמן הדקלים]], [[כותנה]]{{הערה|Boahen, A. Adu (1990). p. 171.}}, [[אורז]], [[קקאו]] ו[[קפה|וקפה]], רובם ככולם במסגרת עבודה כפויה. בשלב מסוים הביקוש למוצרים אלו היה כ"כ גדול [[הלאמה|שהולאמו]] הגידולים החקלאיים לטובת יצואם למדינות הנלחמות ב[[אירופה]]. [[רווח (כלכלה)|הרווחים]] הועברו כולם למוסדות הממשל ב[[בלגיה]]. [[השפל הגדול]] בתחילת [[שנות ה-30 של המאה ה-20|שנות ה-30]], שהחל ב[[ארצות הברית]] הגיע גם לקונגו הבלגית. לפי [[אדם הוכשילד]], עבור האוכלוסייה המקומית זו הייתה הקלה. הירידה בביקוש העולמי למוצרים כתוצאה [[מיתון|מהמיתון]] והשפל הגדול ב[[אמריקה הצפונית|בצפוןצפון אמריקה]] ואירופה גרם להאטה בפעילות הכלכלית המשגשגת של הקולוניה הבלגית. חברות רבות [[פשיטת רגל|פשטו רגל]], והצורך בכוח עבודה קונגולזי ירד. [[קטנגה (מדינה)|בקטנגה]] לדוגמה, שיעור התעסוקה ירד ב-70%. שינויים דרסטיים אלו הטיבו עם תנאי החיים של המקומיים שיכלו להשקיע זמן ומשאבים להתבסס בכפרים, ולבצע עבודות חקלאיות לטובת רווחתם האישית.

שקט וחופש יחסי זה לא נמשך זמן רב. כעבור עשור בפרוץ [[מלחמת העולם השנייה]], הביקושים למוצרים ברחבי העולם עלו שוב, ואיתם העבודה הכפויה, [[הלאמה|הלאמת רכוש]] ותוצרת חקלאית וענישות חמורות לכל מי שלא עמד בדרישות הקולוניה{{הערה|Rubbens, Antoine (1945), ''Dettes de guerre'', Elisabethville: Lovania}}. במהלך מלחמת העולם השנייה התפתחה תעשיית כריית ה[[אורניום|האורניום]] במחוז [[קטנגה (מדינה)|קטנגה]], ומאז לאורך עשרות שנים, קונגו הבלגית, ובהמשך [[הרפובליקה הדמוקרטית של קונגו]], הייתה לספקית המרכזית של אורניום ל[[ארצות הברית]].

עד תחילת [[שנות ה-50 של המאה ה-20|שנות ה-50]], בקולוניה היה חוסר שוויון מוחלט. אזורים מסוימים נסגרו לתנועת [[האדם השחור|שחורים]], באזורים אחרים תנועתם הוגבלה לאורך היום בלבד, ב[[בית חולים|בתי חולים]] היו מחלקות נפרדות ללבנים ולשחורים ועוד. התפרקות הקולוניות הצרפתיות, הבריטיות וההולנדיות ב[[אסיה]] ו[[המזרח התיכון|במזרח התיכון]] עוררו לחץ דיפלומטי על הפעילויות הקולוניאליות ב[[אפריקה]], בניהןביניהן קונגו הבלגית. כתוצאה מכך הבלגים עשו [[רפורמה|רפורמות]] נרחבות והחלו לתת זכויות לקונגולזים, לדוגמה לראשונה ב-[[1953]] יכלו הקונגולזים לרכוש דירות{{הערה|Nzongola-Ntalaja, (2002). pp. 62–63.}}. לאט הוסרו המגבלות על [[חופש התנועה]], על היכולת להתארגן פוליטית, על [[מונופול|המונופול]] [[נצרות|הנוצרי]] בחינוך והקונגולזים החלו להתארגן פוליטית.

היציבות לא החזיקה לאורך זמן. [[פטריס לומומבה|לומומבה]] ה[[לאוםלאומנות|הלאומןלאומן]] התנגד למעורבות בלגית בפרט ומערבית ככל ב[[הרפובליקה הדמוקרטית של קונגו|רפובליקה הדמוקרטית של קונגו]]. לבלגים לא הייתה כוונה לוותר על רווחיהם הכלכליים העצומים מכריית [[זהב]], [[נחושת]] ו[[יהלום|ויהלומיםיהלומים]]{{הערה|Guy (2013). pp. 7–8.}}, בנוסף [[ארצות הברית|לאמריקאים]] שכריית ה[[אורניום|האורניום]] במחוז [[קטנגה (מדינה)|קטנגה]] הייתה חיונית ביותר ל[[מרוץ החימוש הגרעיני|מרוץ החימוש]] כנגד [[הרוסים]] בימי [[המלחמה הקרה]]. [[בלגיה|הבלגים]], יחד עם [[CIA|הCIAה-CIA האמריקאי]], ניצלו את המצב הפוליטי הרגיש והפילוג התרבותי-שבטי במדינה וניסו להביא להדחתו של לומומבה. ב[[ספטמבר]] [[1960]] הודיע הנשיא [[ז'וזף קסא-וובו|קסה-וובו]] שלומומבה מודח מתפקידו כ[[ראש ממשלה]]. כשבועיים לאחר הודעה זו התבצעה [[הפיכה צבאית]] במדינה על ידי [[מובוטו ססה סקו|הקולונל ג'וזף מובוטו ססה סקו]] בתמיכתן של [[בלגיה]] [[CIA|והCIA]]. מובוטו כיהן כשליט הרפובליקה, במהלך ימיו המדינה שינתה את שמה לזאיר. מבוטו נפטר מ[[מחלת הסרטן]] ב-[[1997]], אותו החליף [[לורן קבילה]], שמיד שינה את שמה של המדינה לזה שאנחנו מכירים היום - הרפובליקה הדמוקרטית של קונגו. כהונתו של לורן קבילה הסתיימה ב-[[2001]] לאחר שנרצח. את קבילה האב ירש בנו [[ז'וזף קבילה|ג'וזף קבילה]], שמכהן בימים אלו ששליט הרפובליקה הדמוקרטית של קונגו. הרפובליקה הדמוקרטית שעשירה במחצבים טבעיים הובילה לפרקים את כל [[מדד|המדדים]] הלא מחמיאים של [[האומות המאוחדות|האו"ם]], ונמנית מבין המדינות העניות ביותר, חסרות ההשכלה והלא יציבות, לאחר שסבלו [[מלחמת אזרחים|מלחמות אזרחים]] רבות לאורך השנים. מאז ועד היום פועלות חברות בלגיות רבות במחוז [[קטנגה (מדינה)|קטנגה]] וקונגו-קסאי, תעשיות הזהב והיהלומים המשגשגות ב[[אנטוורפן|באנטרוורפןאנטרוורפן]] שב[[בלגיה|שבבלגיה]] מקורן ברפובליקה הדמוקרטית של קונגו.