רבי יהודה בן בבא – הבדלי גרסאות

במשניות מובאות עדויות שמסר, הלכות שהיו מקובלות בידו מרבותיו{{הערה|{{משנה|עדיות|ו|א}} {{בבלי|יבמות|קכב|א}}.}}. הוא גזר גזירות הלכתיות על בני דורו{{הערה|{{בבלי|שבת|סב|ב}}.}}. פסקיו מופיעים פעמים בודדות בתלמוד, שנים מהם ב[[מסכת עירובין]]. אחד אודות דין [[פסי ביראות]], בהם הוא קובע כי {{ציטוטון|אין עושין פסין אלא לבאר הרבים בלבד}} (=היתר פסי ביראות, שכשר על אף שהוא [[פרוץ כעומד|פרוץ מרובה על העומד]], נאמר רק בבאר מים חיים השייך לרבים){{הערה|{{בבלי|ערובין|כב|ב}}}}, והשני הוא אודות [[קרפף יותר מבית סאתיים שלא הוקף לדירה]], בו הוא קובע את המידה המקסימלית בה מותר לטלטל בקרפף שלא הוקף לדירה - שבעים אמה ושיריים (=ומעט) על שבעים אמה ושיריים, וכן קובע שבקרפף צריך להיות "שומירה" (ביתן שמירה) או בית דירה, כדי שתחשב לכל הפחות במידה מסוימת כ[[רשות היחיד]] שמותר לטלטל בה{{הערה|{{בבלי|ערובין|כג|א}}}}.
 
הוא נחלק עם [[רבי עקיבא]] בדין פירוט החטא, לאדם החוזר בתשובה על חטאיו{{הערה|{{בבלי|יומא|פו|ב}}}}: {{ציטוטון|צריך לפרוט את החטא שנאמר (שמות לב, לא) אנא חטא העם הזה חטאה גדולה ויעשו להם אלהי זהב דברי ר' יהודה בן בבא רבי עקיבא אומר אשרי נשוי פשע כסוי חטאה (תהלים לב, א)}}.
 
==קברו==
1,053

עריכות