סליחות – הבדלי גרסאות

קטעי הפיוט נכתבו על פי רוב בתקופת הגאונים וב[[ימי הביניים]], ויש כמה קטעים המוזכרים בגמרא.{{הערה|לדוגמה, הפיסקה "[[מי שענה לאברהם אבינו]] בהר המוריה" מוזכרת בגמרא תענית טו.}} בין כותביהם נמצאים רבנים מפורסמים כרבי [[שלמה הבבלי]], [[רבנו גרשום]], רבי [[שלמה אבן גבירול]], [[רש"י]], רבי [[אלעזר מוורמייזא]] ועוד.

 

 

עד לסוף תקופת הראשונים בחירת הפיוטים הייתה נתונה לבחירתו האישית של ה[[שליח ציבור|חזן]] או ה[[גבאי|שמש]].{{הערה|סידור [[רב עמרם גאון]] עמוד קנג. סידור רב [[סעדיה גאון]] עמוד שמג}} במהלך השנים, התקבעו סדרי פיוטים קבועים בקהילות, בהם נקבע מראש אילו פיוטים יאמרו באיזה יום ובאיזה סדר. באשכנז, הקהילה האחרונה בה נקבע סדר סליחות קבוע היא [[יהדות וורמייזא|וורמייזא]], לאחר חידוש הקהילה בשנת [[ה'תנ"ט]]. המנהג המקורי השתמר בקהילות [[נוסח איטליה|איטליה]] עד לא מכבר, ברם בתקופה האחרונה נתקבע מעין נוסח אחיד של פיוטים בקהילות שעדיין שומרות על מנהג זה.{{הערה|בעיקר בערים [[מילאנו]] ו[[טורינו]]. ב[[רומא]] אומרים סליחות כמנהג הספרדים במערב אירופה מאז סוף המאה ה-19, וכן נוהגים גם ב[[בית הכנסת האיטלקי (ירושלים)|בית כנסת האיטלקי בירושלים]].}}{{הערה|1=מנחם עמנואל הרטום, מחזור מנהג איטלייאני, כרך ב: ראש השנה, שלוש רגלים, סליחות, ירושלים תשס"ה עמוד 953.}}