תהילים צ"ח – הבדלי גרסאות

מזמור זה שייך לסוג הנקרא 'מזמור המלכת מלך'. לשיטתו של חוקר המקרא ה[[נורווגיה|הנורווגינורווגי]] [[זיגמונד מובינקל]], לסוגה זו של מזמורים שייכים חמישה מזמורים: [[תהילים מ"ז]], [[תהילים צ"ג|צ"ג]], [[תהילים צ"ו|צ"ו]], [[תהילים צ"ז|צ"ז]], צ"ח, [[תהילים צ"ט|צ"ט]]. מקורם של מזמורים אלו בטקסי פולחן חגיגיים שהתקיימו ב[[ראש השנה]] ובהם הציגו את המלכת האל בליווי [[חצוצרה|חצוצרות]] ו[[שופר]]ות כפי בעל המזמור מתאר בפסוק ו'. לחגיגות אלה דמיון רב לשיטתו לחגיגות, שנחגגו לכבוד המלכתו של [[מורדוך]], כמלכם של האלים. [[יום תרועה]]{{הערה|1={{תנ"ך|במדבר|כט|א}}.}} הוא שם נוסף לראש השנה, כמו כן מובינקל נסמך על הכתוב במשנה אשר לו אופי של עבודת פולחן: "סדר ברכות, אומר אבות וגבורות וקדושת השם, וכולל מלכויות עמהן, ואינו תוקע. קדושת היום, ותוקע. זכרונות, ותוקע. שופרות, ותוקע. ואומר עבודה והודאה וברכת כהנים. דברי [[רבי יוחנן בן נורי]]. אמר לו [[רבי עקיבא]]: אם אינו תוקע למלכויות, למה הוא מזכיר? אלא אומר אבות וגבורות וקדושת השם. וכולל מלכויות עם [[קדושת היום]], ותוקע. זכרונות, ותוקע. שופרות, ותוקע. ואומר עבודה והודאה וברכת כהנים."{{הערה|1={{משנה|ראש השנה |ד', |ה'-ו'}}.}} במזמורים אלה [[מוטיב (ספרות ואמנות)|המוטיב]] החוזר הוא שלטון האל על היקום. לדעת [[משה ויינפלד]] קיימת זיקה בין הסוגות, מזמורי מלך לבין 'מזמורי המלכת ה'.{{הערה|1=משה ויינפלד, '''הליטורגייה היהודית הקדומה: מהספרות המזמורית ועד לתפילות במגילות קומראן ובספרות חז"ל''', ירושלים, מאגנס, תשס"ד, ע"מ 7-6}}