אברהם חרי – הבדלי גרסאות

תוכן שנמחק תוכן שנוסף
התאמות
מאין תקציר עריכה
שורה 4:
חרי נולד בעיר [[אוטאץ'|אטאקי]] ב[[בסרביה]], שהייתה אז בשליטת [[האימפריה הרוסית]] (כיום בשטח [[מולדובה]] על הגבול עם [[אוקראינה]]). קיבל חינוך מסורתי וכללי במסגרת העיירה ובהיותו בן 18, התחוללו [[פרעות קישינב]] (1903). בעקבות הפרעות הללו עזב את מקום הולדתו ועבר ל[[ורשה|וורשה]], שם הצטרף לאגודת "[[צעירי ציון]]" וכן עבד במסגרת הוצאת "השחר" של חברת הספרים בבעלות [[מרדכי קפלן (מו"ל)|מרדכי קפלן.]] בשנת 1911 יצא מטעם אגודת "[[צעירי ציון]]" כציר ל[[קונגרס הציוני]] ה-10 שהתקיים ב[[בזל]].{{הערה|{{צ-ספר|מחבר=דוד תדהר|שם=אנציקלופדיה לחלוצי הישוב ובוניו, כרך ג'|שנת הוצאה=1949|עמ=1421}}}}
 
בשנת 1912 עלה ארצהל[[ארץ ישראל]] במסגרת [[העלייה השנייה]], ולאחר עבודות שונות הצטרף ב-1915 ל[[המשרד הארצישראלי|משרד הארצישראלי]] בניהולם של [[ארתור רופין]] ו[[יעקב טהון]]. במסגרת המשרד, שהיה הזרוע המבצעת של [[ההסתדרות הציונית העולמית]] בארץ ישראל, קיבל חרי אחריות על נושא ניהול הכספים, ועסק במקביל גם בהעברת כספים למושבות החקלאיות ולסניפים השונים. השלטונות ה[[האימפריה העות'מאנית|עות'מאנים]] באותה תקופה ראו בפעילות [[ציונות|ציונית]], ובמיוחד בתמיכה כספית בה פעילות [[ריגול]] לכל דבר ועניין, שדינה עינויים ומוות, אך בשל העובדה שברשותו של חרי הייתה תעודת נתין [[ספרדים (עם)|ספרדי]], התאפשר לו מעבר כמעט חופשי במחסומים השונים שהוקמו בדרכי הארץ. במסגרת תפקידו טיפל גם בכל נושא מימון הפעילויות השונות שהיו כרוכות ב[[גירוש תל אביב]], תמיכה בוועד ההגירה ובמגורשים וכן ביישובים השונים שקיבלו את המגורשים. יחד עם [[יעקב טהון|טהון]], היה מאחרוני העוזבים את [[תל אביב-יפו|תל אביב]].{{הערה|{{צ-מאמר|מחבר=אברהם חרי|שם=זכרונות|כתב עת=שורות - פנקס לעניני הפקידים|כרך=כרך 5|עמ=10–11|שנת הוצאה=מרץ 1939}}}}
 
עם העברת פעילותו של המשרד הארצישראלי ל[[ירושלים]], קיבל חרי בקיץ 1918 לאחריותו למשך שנתיים את ניהול בתי המלאכה של [[בצלאל, בית מדרש לאמנות ולמלאכות-אמנות|בצלאל]], שהופקעו בהחלטת [[ועד הצירים]] מידיו של פרופ' [[בוריס שץ]] בשל בעיות כספיות והועברו לאחריות המשרד. במסגרת פעילותו זו עסק חרי בין השאר בהגדלת יכולות הייצור ומגוון המוצרים האומנותיים שיצרו בתי המלאכה של בצלאל כמו גם בחתימת חוזים לטובת שיווקם של מוצרים אלו לחו"ל.{{הערה|'''הארכיון הציוני המרכזי (אצ"מ)''', L2\222 – 102 – 106 מ - 28 אוג' 1918}} פעילותו זו אפשרה את המשך תפקודו של המוסד למרות הקשיים הכלכליים ושנות השפל.{{הערה|ראו מכתב של ד"ר טהון לחרי, '''אצ"מ''', L2\222, מ-10 יוני 1920}}