אברהם חרי – הבדלי גרסאות
תוכן שנמחק תוכן שנוסף
התאמות |
מאין תקציר עריכה |
||
שורה 4:
חרי נולד בעיר [[אוטאץ'|אטאקי]] ב[[בסרביה]], שהייתה אז בשליטת [[האימפריה הרוסית]] (כיום בשטח [[מולדובה]] על הגבול עם [[אוקראינה]]). קיבל חינוך מסורתי וכללי במסגרת העיירה ובהיותו בן 18, התחוללו [[פרעות קישינב]] (1903). בעקבות הפרעות הללו עזב את מקום הולדתו ועבר ל[[ורשה|וורשה]], שם הצטרף לאגודת "[[צעירי ציון]]" וכן עבד במסגרת הוצאת "השחר" של חברת הספרים בבעלות [[מרדכי קפלן (מו"ל)|מרדכי קפלן.]] בשנת 1911 יצא מטעם אגודת "[[צעירי ציון]]" כציר ל[[קונגרס הציוני]] ה-10 שהתקיים ב[[בזל]].{{הערה|{{צ-ספר|מחבר=דוד תדהר|שם=אנציקלופדיה לחלוצי הישוב ובוניו, כרך ג'|שנת הוצאה=1949|עמ=1421}}}}
בשנת 1912 עלה
עם העברת פעילותו של המשרד הארצישראלי ל[[ירושלים]], קיבל חרי בקיץ 1918 לאחריותו למשך שנתיים את ניהול בתי המלאכה של [[בצלאל, בית מדרש לאמנות ולמלאכות-אמנות|בצלאל]], שהופקעו בהחלטת [[ועד הצירים]] מידיו של פרופ' [[בוריס שץ]] בשל בעיות כספיות והועברו לאחריות המשרד. במסגרת פעילותו זו עסק חרי בין השאר בהגדלת יכולות הייצור ומגוון המוצרים האומנותיים שיצרו בתי המלאכה של בצלאל כמו גם בחתימת חוזים לטובת שיווקם של מוצרים אלו לחו"ל.{{הערה|'''הארכיון הציוני המרכזי (אצ"מ)''', L2\222 – 102 – 106 מ - 28 אוג' 1918}} פעילותו זו אפשרה את המשך תפקודו של המוסד למרות הקשיים הכלכליים ושנות השפל.{{הערה|ראו מכתב של ד"ר טהון לחרי, '''אצ"מ''', L2\222, מ-10 יוני 1920}}
| |||