הנולדור – הבדלי גרסאות
תוכן שנמחק תוכן שנוסף
Matanyabot (שיחה | תרומות) מ בוט החלפות: הייתה, חויב, ניצחו\1 |
|||
שורה 31:
אך למרות שגשוגם ועוצמתם, הנולדור לא שקטו ונחו. למרות שסירבו להזמנת הולאר לבוא לולינור לטובת שמירת אדונותם בארצות הארץ התיכונה, הם עדיין רצו את האושר שהבטיחה ולינור. כבני אלמוות בארץ בני התמותה חשו הנולדור בעייפות ועצב את שינויי הזמן ותהליכי הכיליון. העייפות הזו רק הלכה וגברה עם השנים. בולינור לעומת זאת, היו האדמות מקודשות ומבורכות עקב נוכחות הולאר, ואיפשרו לעלפים לחיות באושר נצחי.
באותה תקופה שב [[סאורון]] לפעילותו בארץ התיכונה, והציג עצמו כאנטר, "אדון המתנות". בפנייתו אל האלדר הציע לספק להם את האושר בו חפצו. גיל-גלד, גלדריאל ו[[אלרונד]] לא בטחו בדמות המסתורית ודחו אותו, אך במקומות אחרים, ובייחוד בארגיון, נתקבל סאורון על ידי העלפים בשמחה ויראת כבוד. מנהיגם היה [[קלברימבור]], נכדו של פאנור, ובדומה לו היה חרש מיומן. כזו הייתה הידיעה של אנטר, אשר התחזה והציג עצמו כשליחו של אַוּלה, אדון האדמה והמלאכה{{הערה|1=במקור סאורון אכן היה אחד ממשרתיו של הולא אולה, משם אפילו קיבל את המיומנות ואת הידע לחישול הטבעת האחת.}}. אנטר לימד את קלברימבור את אומנות יצירת [[טבעות הכוח]]. בחשאי חישל קלברימבור את שלוש הטבעות הגדולות ביותר; נריה, נניה וויליה. טבעות אלה היו חדורות בכוח רוחני שיכול להגן ולשמור על כל הדברים שאינם מוכתמים, ולהדוף את השפעות הזמן. כך התגשם רצונם של העלפים,
הידע על מלאכת עשיית הטבעות אבד לאחר שסאורון הכריז מלחמה על ארגיון, והחריבה, תוך שהוא הורג את קלברימבור.
|